ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 11 חודשים. 6 בדצמבר 2023 בשעה 10:05

עוד יום חדש מתחיל...

שוב המחשבה הזאת שאם תתן לקוף זמן אינסופי מול מכונת כתיבה תצא בסופו של דבר כל היצירה המלט של שייקספיר, זה אמור לעודד אותי ברמת ההסתברות אבל זה לא. 

שוב לשרת לקוחות ולחשוב על זאת שהזכירה לי למה שווה לחיות ולא נמצאת שם יותר.

שוב לחכות שאולי היום אני אפגוש מישהי חדשה וההרגשה תחזור.

שוב לדאוג לאזרחים מסכנים שלא עשו כלום ותקועים עם שטן בעזה.

שוב לקוות שכל החיילים יחזרו בשלום.

שוב לקוות שמשהו יהפוך מסטטי לדינמי.

שוב לגעת ולהרגיש את מה שנעים וכואב וטעים וגם לא.

שוב התקווה הזאת נמהלת ביאוש כללי מהמצב.

מחכה לעננים השחורים שישטפו את חוסר הוודאות שמושלת בכל...

צעד צעד טיפה אחרי טיפה.

 

&ab_channel=ThePosies-Topic

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י