ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...

EYE

לפני 11 חודשים. 27 בדצמבר 2023 בשעה 17:12

התחושה הזאת שאתה לא באמת בבית בשום מקום

גורמת לך לספר לעצמך שאתה בטח כבר לא תרגיש יותר ככה יותר

כל החיים שלי התרחקתי מהגדרות ומהנסיון של אנשים לתחום אותי לתוך משהו ספציפי

תמיד נהנתי ללמוד, ומהמגוון, תמיד כיבדתי אנשים שחושבים מחוץ לקופסה 

רוב חברי הם כאלה. 

היחידה שאי פעם הצליחה לגרום לי להרגיש נורמלי במובן מסויים זאת בת זוג אחת מיוחדת

התחושה הזאת שלא רק מכילים את מי שאתה אלא אפילו רוצים להיות איתך בגלל המהות שלך.

לא הרבה אנשים יצליחו לראות מי אתם במהות על הטוב והרע והמוזר וירצו באמת להישאר שם.

את האנשים האלה אסור לכם לפספס. רק דרכם אפשר לגדול כבנאדם.

כל הויה דלורוזה של החיפוש שווה את את האדם האחד הזה שיכול לשנות הכל.

עם הידיעה הזאת אני ממשיך קדימה 

 

&ab_channel=TheSmashingPumpkins-Topic

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י