ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 10 חודשים. 14 בינואר 2024 בשעה 9:57

פעם יצאתי לדייט עם תלמידה לקולנוע ונאלצתי לראות את אחד הסרטים המשעממים בגלקסיה

של במאי פיני בשם אקי קוריסמקי, מיותר לציין שבמשך שעתיים בהיתי במשהו שהרגיש כאילו מחכים לתפוחי אדמה שיגדלו.

ההיילייט היחידי בכל החוויה היה לגלות את ג'ו סטרומר ז"ל מהקלאש בקטע סולו ממש מוצלח...

אפשר למצוא יופי ודברים טובים גם בשיט שנראה לנו כמו סבל.

ובנימה זו אאחל לכולם שבוע שובב וכיפי 

ושכולם יחזרו כבר הביתה (אי אפשר להגיד את זה מספיק)

 

&ab_channel=herrhendrik

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י