ידידה שלי הייתה משועשעת מהתיאור הזה שלי אז הנה הוא פה
אני מתחיל את השבוע החדש בשונה מהקודם בלי יותר מדי ציפיות
ואולי עדיף שכך, לא תמיד שווה לצפות להכל.
לפעמים אתה סתם עושה איזה בילד אפ
ומפתח תקוות שהן סתם פנטזיות מטופשות שנמצאות רק אצלך בראש
ואז מגיעה המציאות ודופקת לך על הפרצוף
קראתי על אשה שהנוזל שנמצא בתעלות של האוזניים אצל כולנו
ודואג לאיזון של הגוף חסר אצלה ב98%
התוצאה של זה היא שהיא מרגישה שהיא נופלת כל הזמן וכשמנסה לעמוד באמת נופלת
וגם לדבר הזה שנראה חשוך מרפא המדע הצליח למצוא פתרון והיום היא מתפקדת
כמו בן אדם רגיל לגמרי.
המוח הוא פלסטי בהתנהגות שלו ואדפטבילי אם תיתן לו את הכלים ליצור קשרים חדשים
בין עצביים הוא מסוגל לעשות "תיקון מסלול" גם באזורים שנפגעו.
אז לא אבוד לאף אחד מאיתנו שסוחב איזה טראומה או וואטאבר
עם מספיק עבודה אפשר לתקן הרבה יותר ממה שאתה חושב.
אני מנסה לחנך את החשיבה שלי להיות יותר חיובית לאמץ מה שעובד ולקבל מה שלא
וזה אומנם רכבת הרים כי אני אדם ספקן ופסימי מטבעי אבל אני מרגיש כבר את התוצאות
חלק מזה זה פשוט לכתוב מה שבראש כמו פה בשביל לתת לזה לצאת בקטע חיובי
אני מקבל את האין אבל גם מכיר בחסרון ומתגעגע ממש למשהו אותנטי
למגע לקולות ולתחושות להבנה ולחיוך הדבילי אחרי
כרגע אני בעיקר מנסה לפרגן למי שכן דברים מסתדרים לו
ולקוות שגם זמני בדרך. שומר על דינמיות
האינרציה היא כוח מאוד משמעותי.
&ab_channel=WarnerRecordsVault