יש להקות ושירים שליוו אותי כל כך הרבה שנים
אירוסמית הייתה שם ממש מהתחלה
ובלי ספק שבתור ילד הם אחת הסיבות שהתאהבתי במוזיקה
אני מתחבר למוזיקה מהמון סימבוליות אם זה מתחבר לי למזג אוויר
או למצבי רוח או למשהו שקרה לי
לכל דבר יש את המוזיקה שלו בראש שלי
ואני תמיד מנסה לחבר בין סיטואציה למנגינה
ומה שמדהים לגבי השיר הזה הוא שיש לו נטייה לחזור אלי
בכל מיני סיטואציות חיוביות מהרגע שהתחלתי ללמוד לרגע שסיימתי בית ספר
לבנות זוג ראשונות ולבת זוג הראשונה שהייתי טוטאלית אני איתה על הטוב הרע והמוזר ומשהו הרגיש כאילו מצאתי בית
כשנפלה לי ההכרה הזאת אני זוכר שיצאתי עם הכלבה שומע בראש שלי את הצעקות של סטיבן טיילר והריפים של ג'ו פרי
ומחייך לעצמי את החיוך הכי רחב בעולם.
הרבה מים זרמו בנהר מאז והרבה צחוקים ועצב והמון אהבה וקינקיות ואנחנו כבר לא ביחד אבל את התחושה של אותו יום + הצלילים של הזה ששמעתי בראש אני לא אשכח.
יש משהו במוזיקה של אירוסמית שתמיד התחבר לי עם חופש ועם איזה אמת פנימית שצעקה לי בראש שמוזיקה זה התשובה שלי
ועד היום כל פעם שאני שומע את האלבום הזה אני מחייך ויותר מזה יש משהו במוזיקה של אירוסמית שתמיד איכשהו הצליחה להסיר כל שמץ של ציניות ממני וזה סוג של נס.
אז שם תשיר הזה פה מחייך ושולח לי ולכם קצת קארמה טובה של צלילים.
&ab_channel=AerosmithVEVO