ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 9 חודשים. 16 בפברואר 2024 בשעה 16:05

בזמן שאני מתעורר משנצ

לצרחות של השכנה ואמא שלה אחת על השניה עם הציטוטים הבאים

הילדה: אמא אני שונאת אותך את הורסת לי תחיים

אמא: את מפגרת שקל לא תקבלי יותר

הילדה: אהההה כואב לי וצרחות לא ברורות

אמא: בצעקות מה כבר ביקשתי שתקחי את אח שלך 

ילדה: אני שונאת אותך ורוצה לברוח (דלת נטרקת)

אמא: יה סתומההההה

ילדה: (כנראה בצעקות דרך הדלת) תמותי!

 

זה היה רק לקט מהצעקות והדרמה שהלכו פה עכשיו, ואז נזכרתי שילדים או חוסר הרצון שלי בהם היו הסיבה להשמדת כל מערכת יחסים מוצלחת שאי פעם היתה לי, וכל סצנה כמו זאת ששמעתי עכשיו דרך הקירות מזכירה לי שטוב שיש לי חוט שדרה, וידעתי להגיד לא. 

 

זהו לא הייתה פה איזה פואנטה מיוחדת סתם תהייה על המתרחש...

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י