היה היה פילוסוף טרחן וקצת נודניק בשם עמנואל קאנט (שם משפחה קוסמי משהו)
עמנואל קם יום אחד בסביבה האירופאית שלו בבית שלו והתיישב על ספת העור שלו שבטח עיצב איזה נגר מפורסם מהתקופה רק בשביל שהיא תחווה את הפלוצים של עמנואל.
ישב הטרחן הרהר לעצמו על יושבי האיים בקנריים וחשב לעצמו: החברה האלה יושבים כל היום מתחת לעץ קוקוס הולכים לצוד רק כשרעבים ומבזבזים את חייהם בעצלות מזעזעת.
עמנואל חטא ברלטביזם תרבותי קשה והתעקש לשפוט תרבות שונה בלי הכלים לעשות את זה, שכן העצלות של אחד היא המימוש של האחר.
מה שמוביל אותי לשאלה הבאה:
מה מבחינתכם היא הצלחה? ניסיתי לחשוב בעצמי והתשובה הכי פשטנית שעלתה לי היא האפשרות להמשיך לאהוב,ליצור,וללמוד.
אני יודע לא הכי סקסי לא בית באיי סיישל לא מלא כסף או האשה הכי יפה בעולם אבל זה מה יש.
אז עכשיו אני מעביר בסקרנות את השאלה אליכם ושואל מהי הצלחה מבחינתכם?
