ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 9 חודשים. 2 במרץ 2024 בשעה 8:26

זה מדהים אותי איך בנאדם 

מצליח להכיל כל כך הרבה דברים.

ואיך דבר מתחבר לדבר ומשפיע על השני

יש משהו במטבח התאילנדי 

שלדעתי תופס את הדבר הזה באופן מיטבי, הכל נמהל בהכל חמוץ ומתוק ומר וחריף ועדין וכואב והדברים מצליחים למצוא איזה הרמוניה שלא יצא לי להרגיש בשום מטבח אחר. 

האנשים הנדירים ביותר שיצא לי להכיר אוחזים בתכונות דומות. הם מכירים בזה שהמנעד רחב והם רוצים לחוות ולהרגיש את כולו. 

האושר זולג לעצב 

החיוך והבכי באיזה חיבוק תמידי

וגופות חמים שנוגעים אחד בשניה 

הופכים למקדש פרטי שרק הם מתפללים בו

המקום היחיד שליצור הקרוי אדם

ניתנה מתנת השקט והשלווה.

 

נ.ב. השיר הבא זה מה שקרה כשעופרה חזה פגשה את אחת מלהקות הגות הכי מפורסמות בעולם.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י