ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 8 חודשים. 5 במרץ 2024 בשעה 14:51

והשעמום נותן אותותיו

בא לי שיחה מעניינת ומפתיעה

ובא לי טבע אוף כמה יעשה לי טוב

סתם ללכת לטייל ביער ולנקות תראש

כשהייתי ילד אבא שלי היה לוקח אותנו לקטוף פטריות אורן ביערות של ירושלים 

ואמא שלי הייתה מכינה מרק פצצה מזה

לפעמים אני סתם חוטף כאפות של נוסטלגיה שלא קשורות לכלום.

המחשבות נודדות לי 

ולפעמים איזה עצב לא ברור מזדחל לו 

על איזה תמימות אצלי ואצל מי שמסביב שהלכה לאיבוד.

בלי קשר אני מסוקרן מה אשכרה עובר לשולטים בראש כשהם שולחים את ההודעה הכי מטונפת ואידיוטית במקביל לבחורות 

ולאיזה תשובה הם מצפים לקבל?

נסתרות הן דרכי השולט האכזר😅

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י