ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 8 חודשים. 19 במרץ 2024 בשעה 14:49

לאחרונה אני נע בין מנעד של שקט 

לאיזה חוסר בטחון מעיק 

וזה מתחלף כמו אורות של פליקר 

שמהבהבים לי בתוך הרגשות

התחושה הזאת שהתקרבת לאנשהו ממש

אבל אתה עוד לא שם

ואז אתה מתחיל לשאול את עצמך 

באמת התקרבתי לאנשהו?

או שזה סתם סיפור שאני מספר לעצמי

וכל דבר קטן מטלטל את הענף שאתה יושב עליו

בא לי יותר בטחון בכללי 

ובגדול אני דיי מבולבל עם עצמי

קיצר הולך לעשן קטנה ולנסות לישון קצת

...

 

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י