לפני 8 חודשים. 2 באפריל 2024 בשעה 16:38
נמאס לי לוותר על הטוב שלי בשביל לעזור לאחרים
נמאס לי מה HERO COMPLEX המחוריין הזה
שגורם לי לגלות סימפטיה למי שפוגע בי
נמאס לי להושיט יד ולחטוף כביות
נמאס לי להרגיש רע כשכל מה שהייתי זה טוב
נמאס לי לשמוע את הסליחה
נמאס לי לשמוע את לא רציתי לפגוע בך
נמאס לי מהאנוכיות של קשה לי ואתה נקודת האור שלי
בלי טיפת מחשבה על זה שגם אני פקטור בסיפור הזה
נמאס לי להיות כתף כשלי מפנים אותה
נמאס לי מלעשות הכל נכון ובסוף להידפק
כל היום אני מסתובב עם כאב ראש
שלא אני גרמתי לו. ודאגה כלפי מישהי שכנראה לא ראתה אותי באמת בשום שלב
אלא רק את התכונות הטובות והמכילות שלי
ורק כשזה היה נוח לה
נמאס לי להרגיש כמו פראייר
מגיע לי מישהי שמסוגלת לראות את הטוב שיש לי לתת
ובחיי שגם אם אני אשאר בסוף רק אני והשועלה שלי
בדד זה עדיף על החרא הזה...
זהו, פרקתי, הוצאתי, הלאה...