ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 7 חודשים. 7 באפריל 2024 בשעה 8:16

והזמן עושה את שלו 

אם אנחנו רוצים או לא 

דברים שאתמול כאבו לנו

מקבלים פרספקטיבה חדשה 

והופכים קצת פחות גרועים

המסך השחור שלפעמים עולה לנו על הפנים

מתחלף שוב במחשבות על נשים בשחור

הליבידו עושה שוב תרגיל בהתעוררות 

והסקרנות מובילה את הדרך כמו מדריך טיולים מיומן...

והידיעה הזאת שאיפשהו את שם מחכה לי 

פותחת עוד יום, גם אם עוד לא נפגשנו אני יודע שאת שם. מחכה לך...

בקיצור, הנה בא האביב🌱💐🌼🌻

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י