את הקשרים הכי משמעותיים שלי
הכרתי בצורה ונילית לגמרי
והם התפתחו למשהו אחר
ופה הכרתי המון בחורות ממש מעניינות
אבל דברים לא גלשו למחוזות הקשר
מכל מיני סיבות: נשואות, לא מונוגמיות
מתקשרות ואז לא מתקשרות
וגם כמה כמעטים.
אני בנאדם מאוד מכיל וקשוב
ואני יכול להכנס לפאזה הבדסמית
רק עם מישהי שאני מרגיש באמת בנוח
איתה, לא מוחצן לא ממש מסיבתי
כבר דיי הרבה שנים, וגם אם יוצא למסיבות
זאת הסיטואציה הכי גרועה בשבילי אשכרה
לתקשר עם מישהי.
יש לי המון סבלנות ולא תמיד יש את זה למי
שמולי מה שמייצר איזה קושי מובנה.
ולפעמים קצת בא לי להתייאש מהחיפוש
הזה, אבל האינרציה של הזכרונות על איך
זה כשטוב משאירה אותי במסלול.
אני עוד אמצא את מי שאני מחפש
זה כל הזמן בא לקיום שלי ונעלם
כמו איזה חלקיק וירטואלי בתוך חור שחור
(הוקינג,שלא תגיד שלא פירגנתי לך על
הדרך)
באיזשהו שלב הפונקציה של הגל תישבר
וחלקיק ימצא את מקומו את רק צריכה
להיות הצופה בניסוי הזה...