ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 5 חודשים. 9 ביוני 2024 בשעה 16:37

עבר כל כך הרבה זמן מאז שהרגשתי קצת שקט

שהתחושה הזאת בשלב הזה ממש מוזרה 

(לא שמתלונן) כל כך רגוע ששום דבר לא הצליח לעצבן אותי ממש

והיו דברים ואנשים שניסו.

אבל אני באיזה סטייט אוף מיינד קול לגמרי.

רק שימשיך ככה ואצליח לחזור להתמקד בלהקליט דברים חדשים

ולעבוד כמו בנאדם, מה7 הכל הרגיש באיזה תחושת קרטוע 

ועכשיו קצת מרגיש כמו מישהו שהוריד את הגבס מהרגליים 

וחוזר ללכת מחדש...

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י