אתמול חזרתי עצבני הביתה מהעבודה
אחרי שהתוכניות שלי חורבו בעוד
טמטום שקשור לחופש הגדול
אז הייתי צריך משהו מוכר וקלאסי
בשביל להעביר את העצבים.
אז החלטתי שהסרט הקלאסי של ג'ונתן דמי
זה אופציה טובה ופשוט עשיתי פליי
וחייב להגיד הסרט הזה עומד במבחן הזמן
בגאון. המשחק של אנטוני הופקינס מדוייק
וקריפי בדיוק במקומות הנכונים, ג'ודי
פוסטר נותנת בראש בין רוגע לבהלה
ובאפלו ביל פאקינג דמות קרייזי לגמרי.
הצילום העריכה הקצב הכל עובד שם.
וכנראה שלסרט הזה לעד יהיה מקום
ברשימת סרטי האימה הפסיכולוגיים
היותר טובים שיצאו.
כשהייתי צעיר בפעם הראשונה שראיתי אותו
הוא הפחיד אותי היום אני יותר רואה את זה
עם כבוד ליצירה ובמבט אומנותי.
בכל מקרה זה הצליח להסיח את דעתי
וזאת הייתה המטרה.
ומתארגן לצאת לעוד יום עבודה ארוך כמו
הגלות...
אני עדיין מחכה לך...
מאחל לכולם יום מעולה שובב ושקט ושיעבור בכיף 🦊🤟🌼🌞🍒🌶🎸🎵🔥🖤