סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 3 חודשים. 6 באוגוסט 2024 בשעה 15:29

בזמן שאנחנו מחכים שטילים יעופו עלינו

מכל כיוון אפשרי פחות או יותר

אבל שום דבר לא קורה, הסף עצבים 

שלי עולה לרמות חדשות. 

ההמתנה יותר גרועה בהרבה מהדבר עצמו

והם יודעים את זה ונהנים מכל רגע שבו 

אנחנו מתפתלים. 

עכשיו נסראללה נואם נראה אם מזה 

אפשר יהיה להבין משהו (ספק רב)

והכי גרוע המצב הזה עושה אותי חרמן

על הצד האגרסיבי...

בא לי מישהי שתהנה מהאגרסיות 

שמתפתחות אצלי ולפחות אצליח לתעל 

את זה למקום חיובי אבל כרגע אין. 

אז מעשן וויד אחרי העבודה ומחכה 

ומחכה ומחכה... 

או שנסראללה יגיע או שאת תגיעי 

אבל ראעבק שמשהו יגיע כבר...

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י