סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 3 חודשים. 7 באוגוסט 2024 בשעה 11:48

אני עם שיער ארוך בערך כל החיים

ונכנס לי איזה ג'וק שאומר לי יאללה 

הגיע הזמן... ולא הסתפרתי איזה 15

שנה חוץ מלתפוס מספריים לעשות 

קוקו לעצמי ולחתוך. 

אני גם סקרן וגם קצת מבוהל 

מהמראה שלי שלא נראה כמו ישו

בינתיים בעבודה בית קברות גאלור

אז יש זמן למחשבות לרוץ...

אכלתי מקדונלדס בשביל להיזכר 

למה אני לא אוכל מקדונלדס יותר

ובהחלט נזכרתי למה. 

ועדיין תקועה לי הגברת בחליפת וניל 

השחורה שבאה לי בחלום. 

פנטזיה שלפני האפוקליפסה שלא מגיעה...

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י