אחד מסרטי האימה/מותחן פסיכולוגי
שהכי חיכו לו גם אני באיזשהו שלב
ונמנעתי מלראות בגלל שהוא הזכיר לי
מישהי שהעדפתי לא לזכור...
אבל הגונג צלצל והחלטתי שיאללה
הגיע הזמן לראות את זה.
אז יש לא מעט מה להגיד על הסרט הזה
אבל אני אשתדל להתייחס רק לכמה
מהדברים.
הוא בהחלט מתכתב עם כמה מסרטי
המופת של הז'אנר אם זה seven או זודיאק
או שתיקת הכבשים, יש לנו את הסוכנת FBI
יש לנו רוצח סדרתי שמגלם שחקן מפורסם
מאוד שלא נציין את שמו בשביל לא להרוס.
את הסוכנת מגלמת מייקה מונרו הלגמרי
מהממת במשחק שקול ומדוייק ובהחלט
עוברת כג'ודי פוסטר של ימינו.
הבחירות האומנותיות מעניינות והעבודת
מצלמה פוגשת עריכה מדוייקת ולא תזזיתית
מדי והקצב של הסרט שומר אותך על קצה
האצבעות כמעט כל הזמן.
יש בו משהו לתחושתי שמתכתב עם סרטים
מזן אחר לפחות לקראת הסוף שלו,
כמו השער התשיעי אבל זה
לונגשוט ואנחנו מדברים על לונגלגס.
הם גם עושים טריביוט שלם לטי רקס
ומארק בולן מפלצות הגלאם רוק מהסבנטיז
ואחלה להקה עם גרוב מטונף שהולך אתי
הרבה שנים.
אז לונגלגס לא מפחיד לפחות לא אותי
למרות ההקפצת סרט אימה קלאסית
מדי פעם אבל הוא לגמרי מוצלח ועובד
וגם הסקור עושה לו כבוד עם ההקפצה
המוזיקלית הנכונה בזמן הנכון.
אז לגמרי מומלץ...
