לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני שנה. יום חמישי, 17 באוקטובר 2024 בשעה 11:42

מילים יפות שמעתי מפה ועד קצה העולם

אני אלוף העולם בלתת צ'אנסים כשלא 

באמת מגיע ואחר כך להתאכזב 

זה לא אומר שאני לא מודע לערך של עצמי

אני רחוק שנות אור מלהיות סמרטוט 

ואני יצור שלומד בהוויה שלי

יש לאנשים נטיה לחשוב שהאופי הנוח 

והמכיל שלי הוא איזה שטיח שאפשר 

לדרוך עליו בסבבה, אבל לא כך הדבר.

אני יכול לספוג יחס מסריח פעם פעמיים

אבל בסוף אני אוריד את הגיליוטינה 

הזמן שלי הוא הדבר הכי יקר שיש לי 

אם בחרת לבזבז לי אותו 

סיונרה וארבדרצ'י 

אני גם לא הסוג ששוכח, ויש לי נטיה למחוק

את מי שהתנהל כלפיי בחוסר הגינות

יש בי הרבה טוב ועוד הרבה יותר רצון

לעשות טוב ואני פתוח ולא מוגבל בדרכי 

הטוב. 

אבל אני דורש איזה הגינות בסיסית שמשום

מה הופכת למצרך נדיר בימינו.

אנשים נמדדים לתפיסתי הצנועה

בפרקטיקה שלהם ולא בפה. 

זהו הוצאתי...

 

 

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י