ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 4 שבועות. 6 בנובמבר 2024 בשעה 19:51

כי אין כמו שקשוקה חריפה עם קצת שום

בשביל להוריד את סף העצבים 

כל היום רציתי לדפוק תראש בקיר 

אז במקום הרמתי תגיטרה אחרי עבודה 

והכנתי שקשוקה בת של זונה 

אני חושב שאני עדיין מעכל את כל מה 

שקרה פה ושם ביממה וחצי האחרונות 

לפחות אני מרגיש פיזית יותר טוב 

אחרי מיני שפעת מיום שישי שעבר שסירבה

להתפוגג, ועוד מעט אמבטיה מפנקת 

עם נטפליקס באמבטיה להגביר עוד 

קצת את סף האסקפיזם...

אז על בטן מלאה ומצב רוח טיפה פחות

מיואש אני אשאיר אותכם עם הקטע שפותח

את האלבום החדש והמעולה ממש של ה

Cure, צובעים את היאוש  הלבד והכאב ביופי

מהסוג שרק רוברט סמית יודע לצייר...

לילה טוב...

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י