בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני שנה. יום חמישי, 16 בינואר 2025 בשעה 17:21

כל היום הזה הרגשתי שמשהו אוף לגמרי

דברים שכתבתי לא הובנו כמו שרציתי

העסקת חטופים הרגישה שנתקעת

ובגדול הסתובבתי באיזה תחושה מעורערת

ועכשיו ראיתי שהבמאי האהוב עלי 

שהשפיע המון על החיים שלי נפטר

אז אני מנצל את הבמה פה להגיד תודה

לאיש עם ויז'ן ייחודי שהשפיע וישפיע 

על דורות של במאים ושחקנים קדימה

תודה על כל הסרטים ועל טווין פיקס

על ההומור המיוחד ועל היכולת להבין

שהחיים הם תמהיל של המון דברים 

שמתערבבים כל הזמן אחד בשני ויוצרים

משהו חדש, תודה על זה שעשית תמיד

מה שהאמנת בו לא משנה כמה מוזר 

ולא הגיוני זה היה תמיד סמכת על

האינטואיציה שלך. 

פשוט תודה... RIP

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י