או למה אני כל כך אוהב את faith no more
ואיך זה קשור במשהו לפה?
את ההודעה למעריצים שהם מתאחדים
(סיבוב הופעות שעבדכם הנאמן זכה
להיות בהופעה שלו, וגם לגמגם מול מייק
פאטון במקום אחר)
הם הודיעו עם השיר הזה:
קאבר לשיר סול מגה קיטשי מהסבנטיז
לא בדיוק שיר שמאפיין להקת אלטרנטיב
מטאל מהשורה, אבל לחברי הלהקה הזאת
לא אכפת מה יגידו עליהם הם כבר יודעים
מה הם כן, ומשקיעים את הזמן שלהם
במקום בלעשות פוזות של מטאליסט
קשוח, בפשוט לעשות את המוזיקה שהם
אוהבים אם בא להם פאנק/סול סבנטיז
זה מה שיהיה ואם בא להם לחתוך באמצע
השיר לדיסטורשנים שנשמעים כמו מסור
חשמלי בליווי צעקות דמוניות של מייק
פאטון אז גם זה יקרה. כמו פה
אני חושב שבבסיס אפשר להרגיש במוזיקה
שלהם שהם מנצלים את המנעד המלא
שבין טוהר לבין טינופת מוחלטת
מלודיות כמעט בתוליות מול ניסורים
חולניים. גן עדן וגהנום יד ביד
בלי חוצצים בלי גבולות בלי זה אסור וזה
מותר, הם פשוט מה שהם ושלמים עם זה...
שזה במובן מסויים התגלמות האוברמאנש
שניטשה דיבר עליו. אדם שמכיר את
המעלות שלו לא צריך להוכיח לאף אחד
כלום, הבטחון והשקט שלו באים מבפנים
לא משום גורם חיצוני.
גם שולט או שולטת אמיתיים לתפיסתי
לא מדברים על זה שהם אלפא או איך
היא תעשה ממך סמרטוט רצפה.
בלי להתאמץ הם עוצמתיים בלי להגיד
מילה, זה בחיוך,בהליכה,בשליטה על החיים
של עצמם קודם כל.
שולט או שולטת אמיתיים
גם מכירים בחולשות שלהם ולא מפחדים
לחשוף אותם. כשיש לך מול מי להפגין
חולשה זה דבר שבסופו של דבר מחזק.
פשוט תהיו אותנטיים מול עצמכם
אתם יכולים להיות האנשים הכי דומיננטיים
בפלנטה, רק תמיד כדאי לזכור שהתמסרות
אמיתית ואותנטית מגיעה מאהבה של הטוב
שבך, המעלות שאתה מביא איתך
ומהרצון האותנטי של הנשלט או נשלטת
להיות שייך למישהו כמוך.
לא רכוש, שייכות, ושייכות היא משהו הדדי.
זהו, קצת מחשבות מוזיקליות מתערבבות
לי עם שליטה. הדעות פה הן שלי ושלי
בלבד לא קבעתי פה חוק אוניברסלי
רק את 2 סנטס שלי לגבי העולם הזה
נא לא להיפגע משום דבר שנאמר פה.
זהו עכשיו מתארגן לצאת לעבודה ומאחל
לכם יום מעולה ושקט, מלא בשובבות
וליטופי פורץ מהקוסמוס
🤘🔥🦊🎭🎼🎸🦉🍓🌊🍕🖤🎙🛀🐇🌠🌌😈