סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Pure Space

היי,
שמי נדב, אני בן 25. אני נשלט מתחיל בעולם הBDSM, ואפרסם פה רפורטים על חלק מהסשנים שחוויתי, רק העוצמתיים ביותר.
לפני חודשיים. 18 בספטמבר 2024 בשעה 18:38

מחכה כבר לסאטלות של הגשם.

מבחינת הסמים, אני עושה רק קנאביס/ חשיש (לרוב קנאביס).

התנקיתי מסמים קשים, ועם הגראס אני מצליח להסתדר, בלי שהתפקוד היומיומי שלי ייפגע ובלי פגיעה בבריאות כמו קטמין, הירואין או קוקאין.

שיהיה לכם ערב נפלא, כמו הסאטלה שלי.

לפני חודשיים. 15 בספטמבר 2024 בשעה 22:50

היי חברים.

לאחר חודשיים בהם לא הגעתי למסיבות כלל, ביום שבת הדומינה שלי ואני פקדנו את המועדון שהתקיים בו הפמדום.

 האמת, הגעתי עם ציפיות גבוהות לערב הזה, יותר מכל מסיבה אחרת שהייתי בה לפני כן.

הסיבה לציפיות הגבוהות שלי, היא הדומינה שלי. כוונתי היא, היכולת שלה לשלוט פיזית ומנטלית יחד בצורה מרשימה, חזקה ועמוקה.

הדומינה שלי הגיעה כמה דקות לפניי, ואני הגעתי ב21:26 לערך.

אני מסמס לה שהגעתי, והיא משיבה לי: "בוא".

אני נכנס, אומר שלום יפה לכמה דומינות ונשלטים, והיא מסמנת לי.. לגשת אליה.

הקולר נענד סביב הצוואר שלי, היא מתחילה להוליך אותי על 4. אני מבקש ממנה רשות להתפשט ולהישאר עם בוקסר, היות ושכחתי את החגורה שלי בבית, ולא שמתי אותה עליי, ולכן, המכנס רופף עליי מעט, ובפרט על 4, ובפרט בקצב הליכה מהיר, כמו שהדומינה שלי אוהבת.

היא נתנה לי אישור להוריד מכנסיים, להישאר עם הבוקסר והחולצה, ואני עושה כן. אני מניח שהיא השאירה את החולצה עליי כי היא אוהבת את בגדי הסאדו השחורים והמבריקים שלי.

לאחר מכן, היא נתנה לי הוראה לשכב על הגב, והתחילה להצליף בי.

אני מרגיש אותה פוגעת לי בתחת באופן מדויק, במקומות מאוד ספציפיים, וחוזרת על ההלקאות שוב ושוב. בחלק מההלקאות, חטפתי הלקאות כפולות וחזקות במיוחד, בלי לדעת בכלל שזה מגיע.

הקיין שלה ממשיך לפגוע בי בחוזקה, והיא מכוונת ופוגעת באזורים היחידים שהולקו מרגע שהגעתי, מקומות פגועים וכאובים כבר כל כך...

ואני מרגיש את הכאב ממשיך להתעצם עם כל הלקאה והלקאה, על אותם אזורים. היא ממשיכה, בידיעה ברורה שכואב לי כל כך, שהיא יכולה להלקות במקומות אחרים וזה יכאב פחות, היא יודעת שבקרוב.. אני אתפוצץ, אצרח, איילל, אדמם ואבכה. היא יודעת... כמה אני סובל, כמה כואב לי, כמה כל מה שהיא עושה בכוונה תחילה, ובכל זאת, היא ממשיכה בהתעללות הפיזית-מנטלית שלה כלפיי.

תחושה של חוסר אונים מתחילה להציף אותי, כשהבנתי שהיא  רואה כמה כואב לי, כמה... אני כל כך לא יכול לספוג יותר את הכאב באותם אזורים...

לחוסר האונים מצטרפות גם תחושות של פחד, חרדה קלה, אי-ידיעה מה הולך לקרות, מה הולך לפגוע בי בקרוב, או מה היא הולכת לעשות לי.

היא ממשיכה לפגוע שם, ואני.. אומר לה... "יש לי גם גב."

היא מתעלמת, וממשיכה לפגוע בי עם הקיין בירכיים הפגועות והמסומנות כבר מהקיין שלה, כמה דקות בתוך הסשן.

הכאב בירכיים נהיה עצום ככל שהמכות ממשיכות, ומתישהו פשוט התחננתי אליה בייללות, שתרביץ לי בעוד מקומות... שזה... כואב כל כך.

היא ממשיכה להתעלם, ממשיכה להרביץ בחוזקה באזורים הכאובים ביותר שלי באותו רגע, ואני משחרר זעקת כאב גדולה.

אחרי זה, היא הלקתה אותי על התחת והגב, ובהלקאה הראשונה על הגב.. אמרתי לעצמי בלב: "יופי, הכאב  הזה נגמר".

כמה שניות לאחר מכן, היא מלקה אותי רצף הלקאות אכזריות ומהיר במיוחד, ארבע מכות רצופות עם הקיין על הגב, ואני מרגיש אותן פוגעות בי, אחת אחרי השנייה, בשבריר שנייה. אני לא מצליח ולעכל את ההלקאה הראשונה בגב, שבכלל קיבלתי אחת על הגב, ושלוש ההלקאות כבר פוגעות בי. הכאב מתרכז ומתעצם לתוך רגע אחד של סבל וכאב בלתי יתואר, הראש שלי מתרומם אינסטנקטיבית לשמיים, ואני זועק את נשמתי מרוב כאב וסבל. אני נוהם, צורח, והיא פוקדת עליי לשתוק.

הספייס מתחיל לעלות לי.

אני נוהם עליה בזעם, מעין אמירה של... "כל מה שאני עובר פה, כל מה שאת עושה לי, ואת פוקדת עליי לשתוק?!?!

ותוך כמה דקות, אני מבין כמה הסשן הזה והערב הזה הולכים להיות ארוכים.

היה לי קשה מנטלית להכיל את העובדה שההלקאות כאבו לי כבר מההתחלה, וידעתי שהן רק יהפכו חמורות יותר. היה לי קשה.. כי הרגשתי את הכאב על הבשר שלי, את הסבל הבלתי יתואר, מעין כאב שנראה נצחי, ארוך ומתמשך.

אחר כך, היא שמה עליי מסכת אב"כ, ועשתה איתי סיבוב במועדון. לא יכלתי לראות כמעט שום דבר. נעזרתי ביד שלי כדי להרגיש את רגליה ולדעת שאני הולך בכיוון הנכון.

אחר כך, היא החליטה שנשב לעשן.

אז עישנו פייסל של חשיש מעורבב עם טבק, חשיש מרוקאי חזק!

אחר כך, היא החליטה שנתחיל את הסשן באופן רשמי... הרי מה שהיה בתחילת הערב ממש, היה רק פתיחה, תרתי משמע. כוס אמק ערס. הכאב.

היא נתנה לי את התיק שלה, הציוד שלה ואת השקית שלי, הוליכה אותי על 4 כשאני בקושי מצליח לזוז, נאבק בכוח כדי להגיע ליעד... להתמקם בעמדה לקראת תחילת הסשן.

היא מצווה עליי להתכופף, מפשיטה ממני את החולצה והגופייה שלי, קושרת אותי באזיקים אל המתקן, את הצוואר שלי עם חבלים (כמו עוד רצועה), והבטן שלי על המתקן, כשאני מכופף, עם ראש למטה, מוגבל מלזוז כלל.

כן. היא אוהבת לראות אותי ככה מעונה, אוהבת להכאיב לי, להשתמש בי, לפגוע בי.

היא מתחילה להלקות אותי בתחת ובגב, ברצף 2-3 הלקאות קלילות וחמודות. ואז, היא עצרה... נשארתי בעמדתי, עם הראש למטה, אזוק, ומוגבל פיזית באופן מוחלט באותם רגעים. ואז, ללא הודעה מוקדמת, היא נותנת רצף הלקאות אכזרי שגורם לי לצרוח ולהשתולל.

לא יכלתי להתמודד עם כל הכאב, זעקתי לשמיים, תוך כדי שהצוואר והידיים שלי מנסים להשתחרר מהכפייה של החבלים והאזיקים (בהתאמה). הכאב הפיזי והמנטלי באותם רגעים היו כל כך עמוקים, עד כדי כך שיש בי צמרמורת, תחושת חוסר אונים, פחד, אי-ידיעה של מה יקרה רק מכתיבת שורות אלה. אני ממש נמצא שם, בתוך הסשן.

היא ממשיכה להלקות בחוזקה רבה, אני ממשיך לשאוג בזעקות אל השמיים מכאב, לנהום, ליילל ולבכות. הגוף שלי נע ונד מצד לצד עם כל הלקאה, וכשהיא רואה שאני מתאושש מההלקאה הקודמת, שכפתה עליי לעבור לצד ימין או צד שמאל, או להתהפך עם הפנים אליה אחרי הלקאה, היא תנצל את זה, ותפגע בי כשאני לא מוכן. למה? כי זה מזדמן לה, והיא יכולה להפתיע אותי, כך שלא אדע שהכאב הולך להכות בי שוב ושוב ושוב, בלי שום ידיעה מוקדמת.

היו תלונות על הצרחות שלי, אז היא דחפה לי גאג לפה בצורת זין. הרימה את הראש שלי בעודי קשור ואזוק, ועשתה ביד לזין שהיה לי על הפה לכמה שניות, תוך החצנה של הסיטאוציה. זה היה משעשע.

אחרי כמה דקות של אימפקט הצלפות, עברנו לקאטינג.

היא חתכה אותי באותה עמדה, תחת אותם תנאים. היא עשתה לי יצירת אומנות על הגב עם הכיתוב של שמה,

"Miss Lia's Property for ever",

ולפניכם התוצאה:

זה כל כך יפה, ובפרט עם הקעקוע שעשיתי לפני שבועיים וחצי, של הדומינה שלי.

הקאטינג עצמו היה כואב מאוד. ללא ספק, זה הסשן (ובפרט הקאטינג) הכואב ביותר שהיה לי מעולם.

לאחר מכן, היא טפטפה עליי קצת נרות. היה נחמד, וכואב באזורים בהם היא פגעה בקאטינג הטרי.

לאחר מכן, היא עשתה לי עוד אימפקט, ארוך.

ההלקאות היו כל כך חזקות, שמתישהו, לקראת סיום החלק הארי בסשן, ירדתי על הברכיים כשהידיים שלי אזוקות למתקן, והצוואר שלי קשור לחבלים. היא המשיכה למצוא הזדמנויות להלקות אותי בלי ידיעה מוקדמת, תוך התעלמות מהכאב שלי, כשהדבר היחיד שמשחק תפקיד בסשן הוא מילת הקוד. מתישהו, היא חיבקה אותי בזמן שאני מיילל מההלקאות האחרונות שהיו לפני.

מדי פעם, בשיא הכאב לרוב, היא הייתה שואלת אותי... אם לעצור... ובכל אחת מהפעמים השבתי לה:

"הכל טוב. זין על לוותר!", באמוק, בסאב ספייס עמוק במיוחד.

היא עשתה לי אימפקט מדויק ואכזרי על הקאטינג עם קיין, כשהבטיחה לי לפני שאחרי זה היא משחררת אותי.

ספגתי את האימפקט על הקאטינג, ואז התחננתי בפניה ביללות:

"בבקשה, תשחררי אותי..."

היא שחררה אותי, אני מרים מבט, מסתכל מסביב. כולי בתוך ספייס עמוק וחזק מאוד, לא מרוכז, וחוזר לעצמי תוך כמה דקות.

כל תזוזה עם הגב מדגישה את החתכים שכתובים כל כך יפה, עליו.

אחר כך, הלכנו לשבת לעשן סיגרייה, כשאני מתחתייה, כמובן, ואז עשינו פוט פטיש ארוך.

הסשן עצמו ארך כ-5 שעות, הזמן הכולל שהמסיבה הייתה.

ללא ספק, זה היה הסשן הכי קשה שחוויתי מעולם, ואותו סשן מהגיהנום מאותו ערב יישארו בלבי ובמחשבותיי, לנצח.

תמונה אחת של הדומינה שלי ושלי, לא ממוצ"ש, אלא מה09/09.

 

לפני חודשיים. 10 בספטמבר 2024 בשעה 18:57

היי, חברים.

אתמול הדומינה שלי ואני, היינו יחדו עם עוד זוג בדס"מי, עבור סשן צילומים שתוכנן מראש.

כמעט ואין תמונות משותפות, אז אני מעלה תמונות מאתמול של הדומינה שלי ושלי.

הדומינה האדירה והגדולה בסצנה - מיס ליה.

הצילומים עצמם היו בבית מלון כלשהו בת"א,

הנה כמה:

וסרטון קצר וערוך מאתמול:

https://files.fm/f/v9g5zm2f3v

מלבד זאת, ברצוני לשתף אתכם על מרכיב השליטה במערכת היחסים הבד"סמית בין המלכה שלי לביני.

בחודשיים האחרונים, יחסי השליטה בינינו הפכו להיות הארדקור פי כמה, החל מסשנים מנטליים קשים שלא עשתה לי מעולם לפני, בין הברנדינג של הדומינה שלי עם כינוייה הבדס"מי בין עצם הבריח לכתף שלי וכלה בהתעללות פיזית ברוטאלית במהלך סשנים, לרבות קיום סשן ברנדינג נוסף בקרוב (מלבד) עם חתימתה של שמה המלא של הדומינה שלי על הגב שלי, שיישאר שם, לנצח.

ביומיום, אני צריך לדווח לה כל בוקר מחדש שהתעוררתי, אני צריך להציג בפניה לוח זמנים לשבוע הקרוב, בכתב יד. אני צריך לעדכן אותה מראש מתי אהיה זמין בפלאפון במהלך היום כדי לדבר איתה ולספק את כל צרכיה המנטליים והרגשיים, בין אם זאת שיחה סתמית, ובין אם זו שיחה עמוקה, כואבת ומלאת אמוציות ככלל.

אני צריך להדגיש את שמה של הדומינה שלי בשחור כדי לתת ייחודיות, כמו השחור שיש לה לפרוק עליי, לפני שאנחנו מתחילים סשן.

אני צריך להיות עירום כמעט באופן קבוע, כשאני בבית, כשאנחנו מדברים.. כי.. היא לא אוהבת לראות אותי לבוש. היא אוהבת לראות אותי על 4, מחובר לקולר על הצוואר שלי, מסביבו שרשרת ורצועה שהיא מחזיקה, סימן היכר לשייכות. כן.

אני צריך לעשות משימות כמו לנקות לעצמי את הבית תוך פרק זמן קצוב (נניח שעה וחצי) ואז לצלם לה. היא תבקש לעבור מגירה, מגירה, ולבחון הכל. אם הדברים במגירה לא מסודרים או שיש מעט אבק, היא תנזוף בי ותגיד לי "נו באמת! אתה מסוגל ליותר" היא תבחן את השירותים, ובפרט את האסלה והמקלחת.

חשוב לה שאהיה היגייני.

כשאנחנו מדברים, אסור לי ללכת לאכול ולשתות בלי אישור שלה.

כשאנחנו מדברים/ לא מדברים, אסור לי ללכת לישון בלי אישור שלה.

אני חייב לעדכן אותה באופן קבוע שהכל בסדר, היא מצפה וממתינה להודעות ממני, ולי, אסור לאכזב אותה.

בכל מה שכתבתי, אין אפילו טיפה ממגוון צבעים של שליטה שיש בינינו, אלו רק על קצה המזלג.

הרצון שלי להישלט, להצטלם, להיות פומבי כל כך, רק מעידים על העובדה כמה אני מכור אל המשחק,

ולאן, וכמה השליטה תתקדם, את זה אנחנו כבר  נראה.

לפני חודשיים. 4 בספטמבר 2024 בשעה 14:15

מפגש קצר עם הדומינה שלי לפני תחילת יום העבודה.

המשך שבוע מקסים לכולם.

לפני חודשיים. 31 באוגוסט 2024 בשעה 11:15

לפני חודשיים. 30 באוגוסט 2024 בשעה 19:37

 טריגרים: מדיקל בזין, ברנדינג.

ביום רביעי הדומינה שלי ואני הגענו יחד אל הסטודיו של המקעקע, לאחר תיאום מראש על הקעקוע, והוא סימן אותי בשמה של הדומינה שלי לנצח, בכיתוב:

Miss Lia's Property

ולהלן התוצאה, חרוטה על הגוף שלי:

ישנן ביקורות על הקעקוע בעולם הבדס"מ , אך הן מעטות.

הרבה דומינות ונשלטים בארץ ובחו"ל אהבו את הרעיון, התרשמו ממנו, היו בהלם, או הכל ביחד.

יתרה מכך, ישנם נשלטים ישראלים, ששאבו השראה מהרעיון וביקשו מהדומינות שלהן חריטות...

לפי מה שאני יודע, מיעוט קטן מהתרבות והסצנה הישראלית של הבדס"מ עשו חריטה/ סימון כלשהו על הגוף, ועבורי, הריגוש כפול.

כי.. יש לי 3 מטרות בעניין הקעקוע והברנדינג הנוסף, כשמטרת העל שלי היא להשתייך באופן מוחלט אל הדומינה שלי, והשיוך הזה אצלנו.. נלקח למקומות עמוקים מאוד בבדס"מ.

המטרה השנייה היא ברורה עבורי - לעשות שיוך חזק, דומיננטי מאוד, מוחלט, שייכנס לספרי ההיסטוריה של התרבות הבדס"מית בארץ, ויישאר שם, לנצח.

המטרה השלישית היא שינוי התפיסה הרווחת בקהילה בקרב ברנדינג, ועוררות השראה בקרב נשלטים ודומינות בסצנה לעשות זאת גם כן, למי שבקטע.

הסשן עצמו ארך פחות מרבע שעה, כיתוב של שלוש מילים, כשהדומינה שלי באופוריה עילאית, נמצאת בסוג של טרנס של אושר, מצלמת את הכל, ומחליטה לעשות גם כן קעקוע.

אז מיד אחרי שסיימתי, היא התקעקעה אחריי, בכיתוב של מילה אחת:

ALIVE

לאחר מכן, כשסיימנו שם, הדומינה שלי אמרה לי שהיא הרגישה כל כך חיה שם, בתוך הסטודיו, נותן למקעקע לחרוט את שמה עליי לנצח, והלכה על זה.

ביום חמישי הדומינה שלי ואני עשינו סשן נוסף...

את סשן השיוך.

הסשן נפתח, כרגיל, לפי דרישתה, כאשר אני על 4 בעירום, המזגן על 16 מעלות, ומים. בדרך כלל אני מביא לה גם את המשקה שהיא אוהבת, כשהוא קר, אבל.. שכחתי הפעם.

היא פתחה את הדלת, היא ראתה אותי, החיוך עלה על פניה והאישונים שלה התרחבו מיד, וכך גם שלי.

היא החליפה מבגדים רגילים לבגדי הדומינה שלה, חליפת עור שחורה ויפה כל כך. זכורים לי כל כך הרבה הלקאות כואבות מהדומינה עם חליפת העור השחורה והיפה, מתובל בחיוך הערמומי והתמים, כביכול, שלה.

אני עדיין על 4, היא ניגשת אליי, ומתחילה לקשור אותי.

היא עוטפת את העור שלי בחבלים, ומעצבת מהם מעין פריט לבוש שנראה כל כך יפה על הגוף שלי.

היא מהדקת את החבלים בכוח ובחדות, ומכאיבה לי איתם, אני מניח שזה היה כדי להדק את יצירת האומנות שעשתה לי עם החבלים.

אני משחרר אנקת כאב, והיא נוזפת בי:

"שקט".

ואני שותק, לפי דרישתה.

היא לקחה את השוט שלה והחלה להצליף לי בתחת, ופגעה לי באשכים חזק, אני מניח שלא כיוונה לשם, אלא רק לתחת. כתוצאה מכך, שחררתי אנקת כאב נוספת, היא מלקה מיד עוד אחת, ואני מתפתל על הרצפה וצורח מכאבים. 2-3 שניות עוברות, ואני חוזר למקום, במקביל הדומינה שלי צועקת עליי: "למקום".

היא פוקדת עליי להצליב ידיים מאחורי הגב, אחת על השנייה. אני עושה כן, היא קושרת לי את הידיים מאחורי הגב, וחוזרת להצליף בי. שוב בתחת, הפעם, הידיים נפגעו בנוסף במקום האשכים. כמה הלקאות נוספות, בד בבד עם שחרור צעקות כאב נחמדות וכיפיות, ואני מרגיש שהתודעה שלי משתנה, אני מפוקס יותר על הסשן, רגיעה מתחילה לזרום בעורקים, האופוריה מתחילה להיות מורגשת, הצחקוקים כבר נהיים יותר דומיננטים, ספייס טוב.

אחרי זה, עברנו למיטה. התרוממתי מארבע ל2 על הרגליים, כשאני קשור, מוגבל באופן חלקי בתנועה, ועברתי לשכב במיטה. היא העבירה על הגב שלי את הכלי שהביאה כדי לסמן אותי בברנדינג...

 הכלי עם טמפרטורה מספיק גבוהה על העור שלי (שריפה באש) ישאיר צלקת, קבועה ויפה, של כיתוב מסוים וספציפי.

היא לקחה מהמזוודה שלה פדים של אלכוהול ומחטים ירוקות, כחולות, כתומות וצהובות.

היא חיטאה לי את האיזור מתחת הקעקוע היטב, והתחילה לדקור אותי בפטמה, היא הכניסה שם שתיים או שלוש מחטים, ואז עברה ודקרה אותי בבטן, בתחתית שלה, מעל המפשעה מצד ימין.

המחט חדרה לי את הבטן, שחררתי אנחת עונג וכאב בו זמנית, קיבלתי פלאשבק ממחטי האינסולין הכתומות שהייתי דוקר את עצמי איתם בעבר בבטן.

מחט נוספת נכנסת לי לפטמה, ובראש שלי נולדת תמונה של מחט בצבע כחול, 23G, חודרת לי את הפטמה אט-אט, והתחלתי לחוש שאני מתנתק.

עצמתי את העיניים כשהיא ממשיכה לדקור אותי, אני מרגיש שהמוח שלי מעיף אותי במהירות האור אל תוך חוויה שמרגישה כל כך חזקה מרחוק, באותם רגעים אני מרגיש כל כך כנוע לדומינה שלי, ואני משחרר את השליטה לידייה של הפסיכודליות...

ראיתי עכבישים זוחלים במהירות האור, קטנים ושונים, אל מול העיניים שלי ומטפסים לתוך חביות וארגזים, הם צמאים להשיג משהו. פתאום כל פרט ואיבר בהם מודגש, הם לא מגעילים, הם שונים. יש בהם ייחודיות מסוימת. תרגילי מתמטיקה מורכבים ומסובכים, כתובים יפה כל כך, מודגשים בשחור והפוכים, בעלי משמעות... צורות גאומטריות ואנליטיות שמופיעות לי עם אותיות הפוכות, מתערבבות, משתנות, אני שומע את הדומינה שלי מדברת, אבל אני שומע רק קול בדוי של בחורה, כמו בראיונות אנונימיים. היא ממשיכה לדבר איתי ואני נבעט מהעולם שאני שרוי בתוכו חזרה למציאות, מעורפל, חוזר להרגיש, נזכר שיש לי גוף, נזכר שיש עולם, הייתי שרוי בתוך עולם תודעה אחר וחזק מאוד.

מחטים נוספות ממשיכות לדקור אותי במהלך הטריפ הקצר הזה, בבטן, בפטמות, בידיים, ומתישהו גם בזין.

נדקרתי בגוף עם כמה עשרות מחטים, כשבזין היא הכניסה לי 11 מחטים. המדיקל היה סדיסטי, איטי, ארוך, מייגע, קשה.

הדומינה שלי הכניסה לי מחטים לזין והוציאה, אחרי שכבר הן היו בפנים, סתם כדי לעצבן אותי.

הרי, אני כבר כואב וצורח, אם היא הצליחה להכניס את המחט אז מבחינתי הצלחתי לספוג עוד. אבל לא. היה לה חשוב להכניס, ולהוציא.

היא נתנה לירך שלי להידקר מהמחטים שהיו לי על הזין, האיבר שלי מגרד, אני שם את היד באיזור המפשעה והיא צורחת עליי "אל תיגע!". היא לוקחת את החבלים, פוקדת עליי באגרסיביות להרים את היד, היא קושרת לי את היד אל המיטה, כדי שלא אוכל להגיע לאיבר ולגרד. וגם, לא יכלתי לגרד. המחטים כיסו לי את הזין היטב, ובפרט במקום שגירד לי.

אי הנעימות מהמחטים שתקועים לי בזין כבר חצי שעה+ מתחילה להיות מורגשת חזק, הצורך לגרד מתגבר, הדומינה שלי אוסרת עליי לצרוח, או להשמיע קול.

מותר לי רק לסבול בשקט, יחד עם נשימות עמוקות בזמן הדקירות.

אחרי שהחזיקה אותי בחוסר רחמים ובהחפצה, היא הוציאה לי את המחטים מהזין, ואז משאר הגוף.

היה קצת דימום. המדיקל כאב גם אחר כך, וגם עכשיו הזין שלי קצת צורם מהדקירות.

לאחר מכן, היא מסתכלת לי בעיניים ואומרת לי: "בוא, הגיע הזמן לשתות".

אני, עודני מתאושש מהמשחקים המנטליים והפיזים האכזריים שלה כלפיי, מעורפל, שואל.. "לשתות מה?"

היא מסתכלת לי בעיניים עם חיוך ממזרי ואומרת: "מה נראה לך?"

אנחנו עוברים למקלחת. היא פוקדת עליי לשכב על הגב. אני עושה כן, ונכנס בין הנרתיק שלה. היא פוקדת עליי לפתוח את הפה, והשתן שלה ממלא את חלל הפה שלי, ואני בולע מיד, וממשיך לקבל עוד, ועוד, ועוד. בלעתי כמעט הכל, עד ה2-3 שניות האחרונות, ברגעים האלה לא הספקתי לבלוע את השתן מהגל הקודם שהציף את הפה והפנים שלי, בדיוק שנייה אחת לפני.

הגולדן היה טעים כל כך... ממש נהנתי לקבל את השתן אל תוך הפה, להרגיש, לטעום אותו, לשתות אותו.

חברים, הפוסט הספציפי הזה, הוא חלק א' של סשן השיוך.

היינו יחד כמעט 5 שעות והספקנו רק חלק: שיבארי, מדיקל וגולדן.

הסיבה לכך נעוצה בריבוי המחטים שחדרו לי אל תוך הגוף, לאט, בסדיסטיות ובאכזריות, ובפרט, במקומות רגישים יותר, כמו הזין.

ובעיקר, מריבוי האמוציות בינינו בסשן, כתוצאה מהליך השיוך.

לא סתם... היא נתנה לי את התואר: "צלע מצלעי"

בסשן הבא, בקרוב, יהיה המשך, שיכלול בתוכו בין היתר: ברנדינג וקאטינג.

 

תמונות נוספות מהסשן, באיכות לא-טובה (אני מתנצל):

אחת-עשרה מחטים על הזין והאשכים:

לפני חודשיים. 28 באוגוסט 2024 בשעה 13:05

צהריים טובים לכולם.

כמו שאתם בטח יודעים, הדומינה שלי ואני החלטנו לעלות שלב ביחסים בינינו, ולמסד את היחסים בינינו אל שיוך אמיתי.

יש בטח חברים ודומינות שפתחו עליי, כי אין להם כבוד, אבל לאור מה שעשיתי במהלך הקריירה שלי, הם יצטרכו ללקק לי את העקבות.

בחרנו לחלק את השיוך ל2:

קעקוע על העור שלי, חתום בשמה של הדומינה, ולהלן הכיתוב:

"Miss Lia's Property".

הקעקוע נעשה היום. המקום הנבחר הוא בין עצם הבריח לכתף.

ומחר, צפוי סשן שיוך שיכלול בתוכו לכל הפחות:  ברנדינג, קאטינג, מדיקל, אימפקט, גולדן שאוור, משחקים מנטליים.

ביום שישי אפרסם רפורט על השיוך, הקעקוע והברנדינג, שני הדברים שהולכים להישאר עליי לנצח, מסומן.

תמונה של הקעקוע, עת סיום הסשן:

 

 

מאז שפתחתי את הבלוג שלי כאן ב "הכלוב", פרסמתי לערך 5 רפורטים ו8 סשנים.

שמונת הסשנים שדיווחתי עליהם עד כה - היו רק שמוחטה של הבוקר - עדיין בלי הצהוב.

תמחקו לכם את כל הסשנים שפרסמתי, מחר זה הסשן הראשון האמיתי.

ממליץ מאוד לעקוב

תמונה נוספת, עם הדומינה שלי:

לפני 3 חודשים. 16 באוגוסט 2024 בשעה 9:24

אתמול נפגשתי עם הדומינה שלי.

לפני חודשיים, חווינו משבר כלשהו, וניתקתי את הקשר איתה. עבר באותו זמן דם רע בינינו, היינו לא בטוב, למרות שהיה בינינו שלום שקט, קר ומנוכר.

לפני שבועיים וקצת, פניתי אליה בבקשה לחדש את הקשר, היות ואני מתחרט על שעזבתי אותה, על ההתנהלות שלי כלפיה. היא הסכימה לקבל אותי בחזרה, אבל הייתה קשה איתי תחילה. הכעס שלה  מורגש ממנה בצורה מובהקת, אני קורא את הרגשות שלה בכל הודעה שלה אליי, בכל יישור מבט שלי לעיניה, בכל חיבוק, בכל נשיקה.

מצאתי את עצמי במרכז הארץ, כהרגלי, בשיא שעות הפקקים, ביום חמישי. מיהרתי אליה והגעתי באיחור, למרות הזמן הקצר המוקצב שהיה לנו להיפגש באותו יום, וזאת לאחר שלא נפגשנו חודשיים.

הגעתי אליה באיחור, נכנסתי למצלמה בפלאפון שלי והתייפייפתי קלות טרם עליתי אליה. אני עולה למעלה, מסמס לה "אני פה.", ותוך כמה שניות, הדלת נפתחת בפניי. אני מסתכל עליה, היא מסתכלת עליי, אני נכנס פנימה, היא סוגרת את הדלת.

הדומינה שלי מבחינה בזיעה שניכרת על המצח שלי, ומציעה לי לשתות כוס מים. אני מסרב, מהסיבה שאני לא צמא.

היא פוקדת עליי לבוא אחריה בשריקה, היא מוליכה אותי אל מרכז הסלון, ופוקדת עליי "שב". היא מיישרת לי מבט לעיניים, נוגעת לי בפנים ובעורף באופן אירוטי מעט, מקרבת את השפתיים שלה לשלי, ויוצא ממני: "התגעגעתי אלייך", והיא משיבה לי "כן? התגעגעת?" - עם הטון הכריזמטי והאדיר שלה, מלאה בביטחון עצמי שנוטף ממנה בכמויות.

יום לפני שנפגשנו אמרתי לה שלסשן ברנדינג שלנו שמתוכנן החודש (אוגוסוט) אני מכין לה הפתעה, משהו אותנטי ואמיתי, והיא ממש דרשה לדעת מה זה. אז ביקשתי ממנה רשות לחכות עד שניפגש, והיא הסכימה.

היא דחפה לי את 2 הרגליים שלה לפה, ליתר דיוק, 2 אצבעות מרגל ימין, 3 אצבעות מרגל שמאל, ושאלה אותי "אז מה תכננת לסשן?", ועניתי לה תוך כדי, עם פה מלא באצבעות רגליה. אחרי שמצצתי אותה דקות ארוכות, היא הוציאה לי את הרגליים שלה מהפה שלי.

אני עדיין על הברכיים, היא נותנת לי פקודה להצליב ידיים מאחורי הגב, עשיתי כן.

היא מקרבת אליי את השפתיים שלה עוד, כאילו באה לנשק אותי... ואז מתרחקת... ריח הגוף הטבעי שלה מטריף אותי.

היא מחייכת חיוך של "עבדתי עליך, וזה כיף לי לראות אותך ככה רוצה אותי ולא מקבל", ואז מקרבת אליי שוב את השפתיים ומנשקת אותי. לאחר מכן, התנשקנו במשך כמה דקות עם הפסקות, ואז היא יישרה לי מבט לעיניים, אמרה לי "אתה לא מנשק אותי. רק אני מנשקת אותך.", ואני משיב לה "ברור".

אחר כך, היא תפסה לי בגרון בחוזקה וחנקה אותי, ואמרה לי "תשתוק. אל תדבר", לאחר כמה שניות היא שחררה אותי, ואז פקדה עליי באגרסיביות "תשב!", התיישבתי על הרצפה, והיא הרימה את הרגל שלה ודרכה לי על הפנים בחוזקה, עם שתי הרגליים שלה, ואז ירדה ממני ואמרה לי "סמרטוט", כשאני מתחת לשתי הרגליים שלה, על הרצפה. אחרי זה, היא פקדה עליי לחזור להיות על הברכיים, עשיתי כדרישתה.

היא ירקה לי קצת על המצח, ואמרה לי "אתה לא מספיק... אפס. אני צריכה להפוך אותך לאפס". היא סטרה לי בפנים בעודה צועקת עליי, ואז סטרה שוב. הסיטאוציה היא שאני עדיין על 2, על הברכיים, הידיים שלי מוצלבות מאחורי הגב, הדלת נעולה, ואין איש רואה. זו המחשבה שעלתה לי באותו רגע, שנתנה לי את התחושה הנפלאה של מצב מנטלי עמוק מאוד, וספייס שהתחיל להציף אותי, מלווה ברגשות הכמוסים ביותר שלו והאהובים עליי: אופוריה ואהבה. 😍 ההתרגשות שבי בלטה החוצה, והיא ראתה על החיוך שמרוח על הפנים שלי והצחקוקים שלי כמה נכנסתי עמוק לסיטאוציה, ואז אמרתי לה "איך את מכניסה אותי למוד מנטלי כזה עמוק...".

ואז.. היא מתחילה לומר לי דברים שאמרתי בעבר, במהלך התקופה שהיינו ברע, בלי להביע רגש של כעס מפורש, כאילו נשארת אדישה... היא שאלה אותי גם כל מיני שאלות שרצתה לדעת, והשבתי לה על הכל.

בשיא השיחה, התחבקנו כשהיא על הספה ואני על הברכיים, ואני אומר לה בנחישות ובאסרטיביות: "אני אעשה כל מה שתגידי לי. אני מתכוון לזה", והיא משיבה לי: "אני יודעת שאתה מתכוון לזה". מסתכלת לי בעיניים כשהשפתיים שלנו קרובות ונהנית להמשיך עם הטיזינג.

התחלתי לנשק לה את הירכיים בהערצה, בעודי מתנצל בפניה עם כל נשיקה ונשיקה על ההתנהגות שלי בתקופה מקודם, והיא מצידה, מסופקת מהרומנטיקה והכניעה שלי כלפיה, נותנת לי לעשות כן במשך דקות ארוכות.

אחר כך, היא פקדה עליי שאשים את הראש שלי על הירך הימנית שלה... אז עשיתי כן, וחיבקתי לה את הירך, ואז התרוממתי אליה עם פלג הגוף העליון כשאני עדיין על שתיים, מחבק אותה.

אחרי זה, היא שוב, מיישרת לי מבט לעיניים, מסניפה לי את הצוואר והפנים בארוטיות מחרמנת ומלאת רגש, מכניסה את הידיים שלה לתוך הפה שלי ונוגעת לי בשיניים, ואז, מצמידה את השפתיים שלה קרוב לשלי.. ו..מתרחקת, מצחקקת, חוזרת חלילה על אותו הטיזינג, ובפעם השלישית מנשקת אותי נשיקה רטובה ונעימה נוספת. מממ. היא טעימה.

אחרי זה, היא הובילה אותי למטבח, נצמדה אליי, נישקה אותי ונגעה לי בתחת, בחזה, בגב, בכתפיים, בידיים, ואני מצידי, התמסרתי אליה, ונגעתי בה חזרה.

אחרי זה, היא הצמידה אותי אל המטבח, אל מול הכיור, הורידה לי את המכנסיים, ופקדה עליי בתוקף: "תתכופף!!". התכופפתי, וחטפתי כמה הלקאות בודדות על התחת עם הידיים שלה. אחרי זה, התנשקנו עוד, וכשבאתי לנשק אותה היא עצרה אותי, בעטה לי 2 בעיטות באשכים, כשבבעיטה השנייה אינסטקנטיבית ירדתי על הברכיים, מתנשם, סופג ומכיל את הכאב, ואמרה לי "רק אני מנשקת אותך. אתה לא מנשק אותי.. אל תשתלט" ואז מלטפת אותי. אני מרכין ראש ושותק.

היא מורידה אותי לרצפה עם הרגליים, דורכת עליי בחוזקה ואומרת "איזו חמודה אני".

אחרי זה, אני מבקש ממנה רשות לקום. היא מסכימה. כשבאתי לקום מהרצפה, היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה לי "היה כיף לפגוש אותך היום", ואני מבין שהמפגש הזה נגמר. אני מחבק אותה, היא מנשקת אותי. אני מתקרב לדלת ביתה, לצאת, היא מסובבת אותי אליה, נותנת לי סטירה, פותחת את הדלת, מסובבת אותי אליה וחוזרת ודוחפת אותי החוצה.

זה היה סשן קצר וקליל פיזית, אבל מנטלית זה היה די חזק. למעשה, הייתי צריך את המפגש הזה איתה. אני מייחס זאת לעובדה שהקשר ביני לבין הדומינה שלי, הוא גם מערכת יחסים רומנטית, ולא רק BDSM...

אז שעה של מפגש איתה, ואני מהופנט, בספייס, עם פלאשבקים חזקים ונעימים, מדברים כל כך בסיסיים ופשוטים בבדס"מ...

אז זו בעצם אהבה בדס"מית? 😍

לפני 4 חודשים. 7 ביולי 2024 בשעה 6:20

לפני 4 חודשים. 25 ביוני 2024 בשעה 6:23