טריגרים: מדיקל בזין, ברנדינג.
ביום רביעי הדומינה שלי ואני הגענו יחד אל הסטודיו של המקעקע, לאחר תיאום מראש על הקעקוע, והוא סימן אותי בשמה של הדומינה שלי לנצח, בכיתוב:
Miss Lia's Property
ולהלן התוצאה, חרוטה על הגוף שלי:
ישנן ביקורות על הקעקוע בעולם הבדס"מ , אך הן מעטות.
הרבה דומינות ונשלטים בארץ ובחו"ל אהבו את הרעיון, התרשמו ממנו, היו בהלם, או הכל ביחד.
יתרה מכך, ישנם נשלטים ישראלים, ששאבו השראה מהרעיון וביקשו מהדומינות שלהן חריטות...
לפי מה שאני יודע, מיעוט קטן מהתרבות והסצנה הישראלית של הבדס"מ עשו חריטה/ סימון כלשהו על הגוף, ועבורי, הריגוש כפול.
כי.. יש לי 3 מטרות בעניין הקעקוע והברנדינג הנוסף, כשמטרת העל שלי היא להשתייך באופן מוחלט אל הדומינה שלי, והשיוך הזה אצלנו.. נלקח למקומות עמוקים מאוד בבדס"מ.
המטרה השנייה היא ברורה עבורי - לעשות שיוך חזק, דומיננטי מאוד, מוחלט, שייכנס לספרי ההיסטוריה של התרבות הבדס"מית בארץ, ויישאר שם, לנצח.
המטרה השלישית היא שינוי התפיסה הרווחת בקהילה בקרב ברנדינג, ועוררות השראה בקרב נשלטים ודומינות בסצנה לעשות זאת גם כן, למי שבקטע.
הסשן עצמו ארך פחות מרבע שעה, כיתוב של שלוש מילים, כשהדומינה שלי באופוריה עילאית, נמצאת בסוג של טרנס של אושר, מצלמת את הכל, ומחליטה לעשות גם כן קעקוע.
אז מיד אחרי שסיימתי, היא התקעקעה אחריי, בכיתוב של מילה אחת:
ALIVE
לאחר מכן, כשסיימנו שם, הדומינה שלי אמרה לי שהיא הרגישה כל כך חיה שם, בתוך הסטודיו, נותן למקעקע לחרוט את שמה עליי לנצח, והלכה על זה.
ביום חמישי הדומינה שלי ואני עשינו סשן נוסף...
את סשן השיוך.
הסשן נפתח, כרגיל, לפי דרישתה, כאשר אני על 4 בעירום, המזגן על 16 מעלות, ומים. בדרך כלל אני מביא לה גם את המשקה שהיא אוהבת, כשהוא קר, אבל.. שכחתי הפעם.
היא פתחה את הדלת, היא ראתה אותי, החיוך עלה על פניה והאישונים שלה התרחבו מיד, וכך גם שלי.
היא החליפה מבגדים רגילים לבגדי הדומינה שלה, חליפת עור שחורה ויפה כל כך. זכורים לי כל כך הרבה הלקאות כואבות מהדומינה עם חליפת העור השחורה והיפה, מתובל בחיוך הערמומי והתמים, כביכול, שלה.
אני עדיין על 4, היא ניגשת אליי, ומתחילה לקשור אותי.
היא עוטפת את העור שלי בחבלים, ומעצבת מהם מעין פריט לבוש שנראה כל כך יפה על הגוף שלי.
היא מהדקת את החבלים בכוח ובחדות, ומכאיבה לי איתם, אני מניח שזה היה כדי להדק את יצירת האומנות שעשתה לי עם החבלים.
אני משחרר אנקת כאב, והיא נוזפת בי:
"שקט".
ואני שותק, לפי דרישתה.
היא לקחה את השוט שלה והחלה להצליף לי בתחת, ופגעה לי באשכים חזק, אני מניח שלא כיוונה לשם, אלא רק לתחת. כתוצאה מכך, שחררתי אנקת כאב נוספת, היא מלקה מיד עוד אחת, ואני מתפתל על הרצפה וצורח מכאבים. 2-3 שניות עוברות, ואני חוזר למקום, במקביל הדומינה שלי צועקת עליי: "למקום".
היא פוקדת עליי להצליב ידיים מאחורי הגב, אחת על השנייה. אני עושה כן, היא קושרת לי את הידיים מאחורי הגב, וחוזרת להצליף בי. שוב בתחת, הפעם, הידיים נפגעו בנוסף במקום האשכים. כמה הלקאות נוספות, בד בבד עם שחרור צעקות כאב נחמדות וכיפיות, ואני מרגיש שהתודעה שלי משתנה, אני מפוקס יותר על הסשן, רגיעה מתחילה לזרום בעורקים, האופוריה מתחילה להיות מורגשת, הצחקוקים כבר נהיים יותר דומיננטים, ספייס טוב.
אחרי זה, עברנו למיטה. התרוממתי מארבע ל2 על הרגליים, כשאני קשור, מוגבל באופן חלקי בתנועה, ועברתי לשכב במיטה. היא העבירה על הגב שלי את הכלי שהביאה כדי לסמן אותי בברנדינג...
הכלי עם טמפרטורה מספיק גבוהה על העור שלי (שריפה באש) ישאיר צלקת, קבועה ויפה, של כיתוב מסוים וספציפי.
היא לקחה מהמזוודה שלה פדים של אלכוהול ומחטים ירוקות, כחולות, כתומות וצהובות.
היא חיטאה לי את האיזור מתחת הקעקוע היטב, והתחילה לדקור אותי בפטמה, היא הכניסה שם שתיים או שלוש מחטים, ואז עברה ודקרה אותי בבטן, בתחתית שלה, מעל המפשעה מצד ימין.
המחט חדרה לי את הבטן, שחררתי אנחת עונג וכאב בו זמנית, קיבלתי פלאשבק ממחטי האינסולין הכתומות שהייתי דוקר את עצמי איתם בעבר בבטן.
מחט נוספת נכנסת לי לפטמה, ובראש שלי נולדת תמונה של מחט בצבע כחול, 23G, חודרת לי את הפטמה אט-אט, והתחלתי לחוש שאני מתנתק.
עצמתי את העיניים כשהיא ממשיכה לדקור אותי, אני מרגיש שהמוח שלי מעיף אותי במהירות האור אל תוך חוויה שמרגישה כל כך חזקה מרחוק, באותם רגעים אני מרגיש כל כך כנוע לדומינה שלי, ואני משחרר את השליטה לידייה של הפסיכודליות...
ראיתי עכבישים זוחלים במהירות האור, קטנים ושונים, אל מול העיניים שלי ומטפסים לתוך חביות וארגזים, הם צמאים להשיג משהו. פתאום כל פרט ואיבר בהם מודגש, הם לא מגעילים, הם שונים. יש בהם ייחודיות מסוימת. תרגילי מתמטיקה מורכבים ומסובכים, כתובים יפה כל כך, מודגשים בשחור והפוכים, בעלי משמעות... צורות גאומטריות ואנליטיות שמופיעות לי עם אותיות הפוכות, מתערבבות, משתנות, אני שומע את הדומינה שלי מדברת, אבל אני שומע רק קול בדוי של בחורה, כמו בראיונות אנונימיים. היא ממשיכה לדבר איתי ואני נבעט מהעולם שאני שרוי בתוכו חזרה למציאות, מעורפל, חוזר להרגיש, נזכר שיש לי גוף, נזכר שיש עולם, הייתי שרוי בתוך עולם תודעה אחר וחזק מאוד.
מחטים נוספות ממשיכות לדקור אותי במהלך הטריפ הקצר הזה, בבטן, בפטמות, בידיים, ומתישהו גם בזין.
נדקרתי בגוף עם כמה עשרות מחטים, כשבזין היא הכניסה לי 11 מחטים. המדיקל היה סדיסטי, איטי, ארוך, מייגע, קשה.
הדומינה שלי הכניסה לי מחטים לזין והוציאה, אחרי שכבר הן היו בפנים, סתם כדי לעצבן אותי.
הרי, אני כבר כואב וצורח, אם היא הצליחה להכניס את המחט אז מבחינתי הצלחתי לספוג עוד. אבל לא. היה לה חשוב להכניס, ולהוציא.
היא נתנה לירך שלי להידקר מהמחטים שהיו לי על הזין, האיבר שלי מגרד, אני שם את היד באיזור המפשעה והיא צורחת עליי "אל תיגע!". היא לוקחת את החבלים, פוקדת עליי באגרסיביות להרים את היד, היא קושרת לי את היד אל המיטה, כדי שלא אוכל להגיע לאיבר ולגרד. וגם, לא יכלתי לגרד. המחטים כיסו לי את הזין היטב, ובפרט במקום שגירד לי.
אי הנעימות מהמחטים שתקועים לי בזין כבר חצי שעה+ מתחילה להיות מורגשת חזק, הצורך לגרד מתגבר, הדומינה שלי אוסרת עליי לצרוח, או להשמיע קול.
מותר לי רק לסבול בשקט, יחד עם נשימות עמוקות בזמן הדקירות.
אחרי שהחזיקה אותי בחוסר רחמים ובהחפצה, היא הוציאה לי את המחטים מהזין, ואז משאר הגוף.
היה קצת דימום. המדיקל כאב גם אחר כך, וגם עכשיו הזין שלי קצת צורם מהדקירות.
לאחר מכן, היא מסתכלת לי בעיניים ואומרת לי: "בוא, הגיע הזמן לשתות".
אני, עודני מתאושש מהמשחקים המנטליים והפיזים האכזריים שלה כלפיי, מעורפל, שואל.. "לשתות מה?"
היא מסתכלת לי בעיניים עם חיוך ממזרי ואומרת: "מה נראה לך?"
אנחנו עוברים למקלחת. היא פוקדת עליי לשכב על הגב. אני עושה כן, ונכנס בין הנרתיק שלה. היא פוקדת עליי לפתוח את הפה, והשתן שלה ממלא את חלל הפה שלי, ואני בולע מיד, וממשיך לקבל עוד, ועוד, ועוד. בלעתי כמעט הכל, עד ה2-3 שניות האחרונות, ברגעים האלה לא הספקתי לבלוע את השתן מהגל הקודם שהציף את הפה והפנים שלי, בדיוק שנייה אחת לפני.
הגולדן היה טעים כל כך... ממש נהנתי לקבל את השתן אל תוך הפה, להרגיש, לטעום אותו, לשתות אותו.
חברים, הפוסט הספציפי הזה, הוא חלק א' של סשן השיוך.
היינו יחד כמעט 5 שעות והספקנו רק חלק: שיבארי, מדיקל וגולדן.
הסיבה לכך נעוצה בריבוי המחטים שחדרו לי אל תוך הגוף, לאט, בסדיסטיות ובאכזריות, ובפרט, במקומות רגישים יותר, כמו הזין.
ובעיקר, מריבוי האמוציות בינינו בסשן, כתוצאה מהליך השיוך.
לא סתם... היא נתנה לי את התואר: "צלע מצלעי"
בסשן הבא, בקרוב, יהיה המשך, שיכלול בתוכו בין היתר: ברנדינג וקאטינג.
תמונות נוספות מהסשן, באיכות לא-טובה (אני מתנצל):
אחת-עשרה מחטים על הזין והאשכים:
