לפני חודש. 23 בספטמבר 2024 בשעה 16:19
הצורך בסם ממלא לי את המחשבות בייאוש ואובדן תקווה.
הסיבה לכך נעוצה בהתמכרות החזקה שלי לסמים. והאמת? אני נקי מסמים קשים כבר כמה שבועות, ועכשיו, זה מכה בי חזק יותר מתחילת ההליך.
המציאות עבורי היא הרבה יותר טובה נוכח היעדר הסמים הקשים, אבל.. כרגע הכל מרגיש אפל ואבוד בלעדיהם.
כואב כל כך לעבור דקות על גבי דקות כרגע, בלי להסניף קוקואין, דוקטור או קטמין.
ואני בדודא רצינית ל2 באמפים של הירואין.
אני עצבני, הנפש המכורה שלי תולה את כל תקוותה בסם, ומשוועת לקבלו, אבל אסור לי להפסיק.
סיגריה, אימון, ואז להתקשר אל הדומינה שלי
לא אפול בזה. לא שוב.
Fuck Drugs
