ילדה התקלקלה

יַלְדִּי הַכֹּל זֶה עִנְיָן שֶׁל מִסְפָּרִים

חֲטִיבַת חִיר אַחַת וְעֶשְׂרִים כִּתּוֹת כּוֹנְנוּת

יַלְדִּי לֹא הָיָה לָהֶם סִכּוּי

חֹק הַמִּסְפָּרִים הַגְּדוֹלִים נִצָּב אֵיתָן מוּל כָּל אֵתוֹס

מַטָּח שֶׁל 17 טִילִים מוּל 16 טְמִירִים

יַלְדִּי הַתָּם אֵין מָנוֹס מִלְּהָבִין שֶׁמּוּל טֶכְנוֹלוֹגְיָה

תָּמִיד יַעַמְדוּ מִסְפָּרִים

וְהַגָּדֵר שֶׁנִּפְרְצָה 80 פְּעָמִים מוּל 11 מֻצָּבִים?

יַלְדִּי זֶהוּ יוֹם כִּפּוּרִים

אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָהּ?

הֲרֵי אֵלַי הִיא לֹא תַּחְזֹר

הָאַהֲבָה שֶׁלָּהּ הֻדְחֲקָה וְהִיא וִתְּרָה

הֲרֵי אָמְרָה לִי אֶת זֶה

וּמָה שֶׁחָזִיתִי הִגִּיעַ

אֲבָל לֹא יַגִּיעַ אִתִּי

וְאוּלַי תִּמְצָא אַחֶרֶת

לְפָחוֹת לֹא זֶה לֹא אֶהְיֶה אֲנִי

שֶׁתֻּאֲשַׁם וְלֹא אֲנִי שֶׁתַּחְטֹף אֶת הַצְּעָקוֹת

,"הַכֹּל יָדוּעַ מֵרֹאשׁ אֲבָל נִשְׁכַּח מֵהַלֵּב"

שֶׁלֶּאֱהֹב אוֹתָךְ זֶה חֲסַר תּוֹחֶלֶת וְכוֹאֵב

אָהוּב יָקָר, אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלֶּכֶת וְאוּלַי זֶה אָכֵן זְמַן לָלֶכֶת

נְסִיכָה

אָהַבְתִּי אוֹתְךָ מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן,

מֵהָרֶגַע שֶׁבּוֹ נָתַתָּ לִי לִהְיוֹת אִתְּךָ.

אֲנִי מתגעגעת אליך כָּל הַזְּמַן,

אֲנִי מְחַכָּה לִרְאוֹת אוֹתְךָ שׁוּב.

מָתַי שֶׁתִּרְצֶה תּוּכַל לָקַחַת אוֹתִי

כִּי אֲנִי נְסִיכָה בָּשָׂר וְדָם שֶׁלְּךָ

נָסִיךְ

אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לְרֵיחַ שֶׁל הַבָּשָׂר,

לְמַרְאֶה הַמֻּשְׁלָם שֶׁלָּךְ עַל צַלַּחַת

אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלֵךְ,

לִרְאוֹת אֶת הַחִיּוּךְ הָאוֹהֵב שֶׁלָּךְ.

כַּאֲשֶׁר הַמַּזְלֵג נִנְעָץ

אֲנִי מְחַכֶּה לִרְאוֹת אוֹתָךְ שׁוּב,

לֶאֱכֹל אוֹתָךְ כָּל עֶרֶב

אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ יוֹתֵר מִסְּטֵיְק עֲסִיסִי

אוֹ צְלִי רַךְ שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִצְלוֹת.

אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ יוֹתֵר מַקְדִּירַת תַּבְשִׁיל שֶׁאוּכַל לְבַשֵּׁל

אוֹ קַעֲרַת מְרַק שֶׁאוּכַל לִלְגֹּם

אַתְּ הַמַּאֲכָל הָאָהוּב עֲלֵי

אַתְּ כָּל כָּךְ רַכָּה וַעֲסִיסִית.

אַתְּ גּוֹרֶמֶת לִי לְהַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ חַם וְנָעִים

כְּשֶׁאֲנִי מְכַרְסֶמֶת    את האף

.אַתְּ יַקִּירָתִי, אַתְּ אַהֲבָתִי

אַתְּ הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי כָּאן.

אַתְּ מְמַלֵּאת אַתְּ בְּטָנָיו אַתְּ הַלֵּב שֶׁלִּי

אַתְּ הַפַּאי הַיָּקָר וְהַטָּעִים שֶׁלִּי.

אֲבָל אַל תִּדְאֲגִי אֲהוּבָתִי אֲנִי לֹא אוּכַל אוֹתָךְ עֲדַיִן.

אֲנִי רוֹצָה לְהִתְעַנֵּג עַל כָּל בִּיס

וּלְהִתְכַּרְבֵּל אִתָּךְ כָּל לַיְלָה.

אַתְּ הַמַּאֲהֶבֶת שֶׁלִּי, אַתְּ חֲבֵרָה שֶׁלִּי

אַתְּ הַחֲטִיף שֶׁלִּי עַד הַסּוֹף.

אַתְּ הַדָּבָר הֲכִי טוֹב שֶׁהָיָה לִי אֵי פַּעַם

אַתְּ מְשַׂמַּחַת אוֹתִי, מְעַנֶּגֶת וּמְמַלֵּאת אוֹתִי.

תָּמִיד

My love, you are the sweetest meat

That ever graced my plate or teeth.

Your flesh is tender, rich, and rare,

A feast beyond compare.

Your bones are strong and smooth and white,

They make a lovely soup at night.

Your marrow is a rich reward,

A delicacy adored.

Your blood is warm and red and sweet,

It makes a fine and hearty treat.

Your heart is big and full of love,

A gift from God above.

But do not think that I am cruel,

Or that I love you as a tool.

I cherish every part of you,

Your soul and spirit too.

You are my partner and my friend,

You are my joy until the end.

You are the only one I need,

You are my love indeed.

מאַהֲבָתִי הַכַּבִּירָה אַתָּה הַלַּיְלָה וְהַיָּרֵחַ

שֶׁמַּדְרִיךְ אֶת צַעֲדִי בַּחֹשֶׁךְ,

אֲנִי הַדָּם שֶׁבְּעוֹרְקֶיךָ

וְנוֹתֶנֶת לְךָ  תֹּקֶף ,לְשִׁלְטוֹנְךָ נָסִיךְ שֶׁלִּי

אַתָּה הַצֵּל לְיָדִי

שׁוֹמֵר עָלַי מִשֶּׁמֶשׁ  וְגֵאוּת,

דָּמִי מְמַלֵּא אֶת לִבְּךָ

וְחַיֵּי מַנְצִיחִים אֶת שליטתך נָסִיךְ

אַתָּה הַנְּשִׁיקָה שֶׁחוֹתֶמֶת אֶת גּוֹרָלִי

וְהוֹפֶכֶת אוֹתִי לְשָׁלְלְךָ וְשֶׁלְּךָ , לֶהֱיוֹת הַנְּסִיכָה שֶׁלְּךָ

אַתָּה הַצַּיָּד וַאֲנִי הַטֶּרֶף

גֵּאָה לָרָווֹת אֶת צִמְאוֹנְךָ כָּל יוֹם

שֻׁתָּפִי לַפֶּשַׁע אַתָּה מְאַהֲבִי וַחֲבֵרִי

אִתְּךָ אֶחְלֹק אֶת סוֹדוֹתַי הַכְּמוּסִים

אִתְּךָ אַרְגִּישׁ וְאֶהְיֶה נְסִיכָה

לִהְיוֹת שֶׁלְּךָ אֶתְפַּלֵּל

אַתָּה תַּאֲוָתִי וְיִחוּלַי

You are the hunter and the prey

That satisfies my thirst each day.

You are the partner of my crime

And makes me laugh at passing time.

You are the lover and the friend

That shares my secrets till the end.

You are the only one I trust

You are my passion and my lust.

```..

אִלּוּ הָיִיתִי חֲטוּפָה בְּעַזָּה

הַאִם תַּעַמְדִי בְּכִכַּר הָעִיר וּתְצַעֲקִי לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ עַכְשָׁו

וְאִם יֹאמְרוּן שְׁעָלַיִךְ לְשַׁלֵּם כֹּפֶר הַאִם תִּפְדִּי אוֹתִי

וַאֲנִי הַאִם אֶמְצָא תִּינֹקֶת חֲטוּפָה שֶׁהוֹרֶיהָ נִרְצָחוֹ  וַאֲאַמֵּץ?

וְאֵיךְ בכלל יְסַוְּגוּ אוֹתִי

כַּכּוֹפֶרֶת כֵּן, כַּבּוֹגֶדֶת מִגְדָּרִית אוֹ כִּסְתָם זְקֵנָה?

אוֹ כ חַיֶּלֶת בִּצְבָא הַכִּבּוּשׁ שֶׁמֵּעַל מִגְדָּל בְּסוֹף שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים

יִדְּתָה עַל הַיְלָדִים תַּפּוּזִים כְּנֶגֶד אֲבָנִים

וְאוּלַי אֶפָּתֵחַ שטוקהולם כְּנֶגֶד שׁוֹבָה חמאסניקית

וּכְמוֹ אֵצֶל חאדג'ידקיס כִּמְדֻמָּנִי הָעִבְרִיָּה וְהַגֶּרְמָנִי

אֶתְאַהֵב עַד כְּלוֹת בַּתַּלְיָנִי

וְכַאֲשֶׁר תּוֹבִיל אוֹתִי לְגַג הַסָּמוּךְ, לְהַשְׁלִיכֵנִי מִמֶּנּוּ

אֲדַקְלֵם אֶת הַקְּרֵדוֹ הָעִבְרִי שֶׁאֵינוֹ בָּנוּי עַל אֱמוּנָה

כַּאֲדוּקָה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

באוֹתָהּ שָׁב ת נִצְמַתְתִּי

וּבְאוֹתָהּ הַשַּׁבָּת הַלֵּב פָּסַק

וְהַכַּלְבָּה הַמְּטֹרֶפֶת  יָצְאָה וְהֵחִילָה לְחַפֵּשׂ

וּלְגַשֵּׁשׁ סִימָנִין לָמָּה שֶׁאָבַד וּמָה שֶׁנֶּחְטַף

וְחָזְרָה שֶׁבְּפִיהָ רַק חִיּוּךְ מְזַלְזֵל

צַהַל יַגִּיעַ לְשִׁיפָא בְּקָרוֹב

וְהַכַּלְבָּה הַשְּׂמֹאלָנִית בְּנִימוּס נוֹבְחַחַת

וְהַכַּלְבָּה הַיְּמָנִי תְּבַשְּׁלָהּ מִשְּׁתִיקָה בְּחִיּוּךְ מְזַלְזֵל

בּוֹלַעַת כַּדּוּר לָבָן נֶגֶד גַּבְרִיּוּת\וְאַרְבָּעָה כַּדּוּרִים פְּרוֹ חָזֶה

וּמַדְבֵּקָה עַל הָרֶחֶם לְנָשִׁיּוּת

וְכַדּוּר דּוּפָה לַמֹּחַ הַמְּחֻשְׁמָל

ןהכל בְּסֵדֶר

רַק הָעֵינַיִם

דּוֹמְעוֹת נוֹן סְטוֹפּ

ןכי לֹא זְכוּת הַנְּהִי זְכוּת יְסוֹד הִיא

וְלֹא זְכוּת הַנִּרְגָּנוּת?

לֹא הֲרֵי הַכֹּל עוֹד עוֹמֶדֶת חוֹבַת הַסֶּלְפִי

אִפֵּר עָפָר וָאֵפֶר

כְּסוּת שֶׁל אָבָק צִבְעוֹנֵי עַל פָּנַיִךְ

וְאָבָק שָׁחֹר עַל חָזֵךְ

אֲבַק שָׁחֹר וְלוֹהֵט

וַאֲנִי עוֹשָׂה אֶת הַתְּנוּעוֹת[

וְגוֹנַחַת אֶת הַגְּנִיחוֹת

אֶת הָעֹנֶג וְהַצְּרִיבָה

טַבָּעוֹת  בִּכְתָב פֵנִיקִי עַתִּיק

שֶׁאוֹמְרוֹת  כְּלוּם וְלֹא כְלוּם

אוֹמְרוֹת אֶפֶּעס

כְּמַאֲמָרוֹ תַּעַזְבֶנּוּ יוֹם

יַעַזְבֵכ בְּתַחַת

אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי הִיא מְטֻמְטֶמֶת

וַאֲנִי תּוֹהָה אִם הִיא אוֹ אֲנִי

פיקסית יוצאת עם שמלת ערב לפמדום!, מי שבא ווממכיר תבואו. לומר שלום

מבטיחה לשתדל לא לנשוך

לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה מַשְׁפִּיעָה

וְלֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה מַשְׁקִיעָה
לְמַעַן הָאֱמֶת אַתֶּן כָּל כָּךְ חֲמוּדוֹת וּבֶאֱמֶת אֲנִי לֹא בָּאָה
אֲלֵיכֶן בִּטְעָנוֹת
כֻּלְּכֶן נִסִּיתֶן פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם
בֶּאֱמֶת שָׁאפּוֹ עַל רְאִיַּת הָאַחֵר
אֲבָל מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת וְהָאַחֶרֶת מַרְגִּישָׁה עֲדַיִן בִּלְתִּי נִרְאֵית
וּבְמִבְחַן הַתּוֹצָאָה עֲדַיִן אוֹתָהּ אַחֶרֶת בְּשָׁעָה עֶשֶׂר בַּלַּיְלָה לָקְחָה אֶת הַתְּרוּפוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה וְהָלְכָה וְאוּלַי אַרְבַּע מִכֵּן רָאוּ אוֹתָהּ וְאַחַת חִבְּקָה
וְנִכְנַסְתִּי לְרִכְבִּי וּפָשׁוּט פָּרַצְתִּי בִּבְכִי עַד תֵּל חַי כִּי אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁמִּישֶׁהִי מִכֵּן שָׁמְעָה מִשְׁפָּט אֶחָד
מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ
וַאֲנִי כֵּן יוֹדַעַת שֶׁהַמֻּגְבָּלוּת הִיא שֶׁלִּי הֶאֱמִינוּ לִי אֲנִי חַיָּה אוֹתָהּ 24/7
וְכֻלְּכֶן יָפוֹת וְכֻלְּכֶן חֲמוּדוֹת וְגַם אֲנִי חֲמוּדָה אוּלַי זְקֵנָה אֲבָל חֲמוּדָה
וּפֹה תְּרוּמָתִי, הֲרֵי תְּרוּמָתִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת הָאָנֶקְדּוֹטוֹת שֶׁל שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָאַחֲרוֹנוֹת
אֲבָל לֹא הִצְלַחְתִּי אֲפִלּוּ לִמְצֹא הִזְדַּמְּנוּת
חָזַרְתִּי מְדֻכֵּאת