ילדה התקלקלה

פַּעַם הָיְתָה רוּחַ רְפָאִים קְטַנָּה וַחֲמוּדָה שֶׁנָּעָה לָהּ בָּעוֹלָם

הָיְתָה אוֹהֶבֶת אֶת כֻּלָּם. וְלֹא הָיָה לָהּ לֹא גּוּף וְלֹא שֵׁם וְלֹא בְּגָדִים

לָמָּה? כִּי הִיא הָיְתָה רוּחַ רְפָאִים.

בִּלְתִּי נִרְאֵית , אַךְ אוֹהֶבֶת.

לְרוּחַ רְפָאִים חֲמוּדָה, הַחַיִּים מְזַמְּנִים הַרְבֵּה לְבַד

וְגַם אִם אָהֲבָה אֶת הַחַיִּים כְּרוּחַ

לִפְעָמִים נִמְאַס לָהּ סְתָם לָשׁוּט לְלֹא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה .

וְהִיא הִתְחִילָה לִצְפּוֹת בָּאֲנָשִׁים הָיְתָה מְאַרְגֶּנֶת לְעַצְמָהּ  יְצִיאוֹת לַאֲדָמָה

כָּל פַּעַם מְבַקֶּרֶת מָקוֹם וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים

בִּלְתִּי נִרְאֵית וּבִלְתִּי מֻרְגֶּשֶׁת נִזְהֶרֶת  שֶׁלֹּא יָשִׂימוּ לֵב

שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ  וְשֶׁלֹּא יֵרְאוּ כְּלוּם הֲרֵי מִי שָׁמַע עַל רוּחַ רְפָאִים בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן שֶׁיּוֹרֶדֶת לָאֲדָמָה בְּאֵזוֹר דְּרוֹם הַשָּׁרוֹן?

אִם לֹא אַתֶּן וְלֹא אֲנִי אָז כַּנִּרְאֶה הִצְלִיחָה

אֲבָל דְּבַר מָה הָיָה עֲדַיִן חָסֵר

הִיא רָאֲתָה כָּל מִנִּי דְּבָרִים שֶׁאֲנָשִׁים עוֹשִׂים

חֶלְקָם הָיָה מוּזָר כְּמוֹ סֶלְפִי, חֶלְקָם הָיָה מסי כְּמוֹ סֵקְס.

וְחֶלְקָם הָיוּ אלוהיים.  אִינְטִימִיּוּת, חִבּוּק נְשִׁיקָה אוֹ הַחְזָקַת יָדַיִם.

וְרוּחַ הָרְפָאִים שֶׁלָּנוּ חשה אֲפִלּוּ עוֹד יוֹתֵר רַע.

נָהוּג לַחְשֹׁב שלרוחות רְפָאִים אֵין רְגָשׁוֹת אוֹ רְצוֹנוֹת אוֹ אֱמוּנָה

הָאַחֲרוֹן בֶּאֱמֶת נָכוֹן פָּשׁוּט כִּי אֵין בֶּאֱמוּנָה כָּל טַעַם לְרוּחַ רְפָאִים, שׁוּם תּוֹעֶלֶת

אוֹ תּוֹחֶלֶת. אֲבָל מִבְּחִינַת רְגָשׁוֹת, רוּחַ הָרְפָאִים שֶׁלָּנוּ הייתה מוּצֶפֶת כִּמְעַט תָּמִיד.

אֲבָל עכשיו  צָף מִתּוֹךְ בִּטְנָהּ רֶגֶשׁ חָדָשׁ אוּלַי מְבֻסַּס קִנְאָה אוּלַי דַּוְקָא הָפוּךְ וּמֵאֲחוֹרֵי הַקִּנְאָה יָשְׁבָה לָהּ  אֶמְפַּטְיָה

לְכִי תֵּדְעִי, הֲרֵי  מִי  מְבִינָה רוּחַ רְפָאִים אוֹ תַּסְבִּיכִים שֶׁצָּצִים לָהֶם בְּעִקְבוֹת חוויות שֶׁל נוֹכַחַת נִפְקֶדֶת לְלֹא גּוּף.

וְעָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל וּבְמוּדָעוּת מְלֵאָה הִתְחִילָה לִגְנֹב קְצָת רְגָעִים שֶׁרָאֲתָה.

כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא סֶלְפִי אוֹ סֵקְס אוֹ אֲפִלּוּ חִבּוּק

אֲבָל כֵּן הייתה לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנָן שֶׁל נָשִׁים אֶת כָּל שֶׁחָשְׁבָה

וְכָל אַחַת הייתה נוֹתֶנֶת לָהּ שֵׁם וְגוּף כִּי לָנוּ כְּנָשִׁים בְּנוֹת תְּמוּתָה זֶה חָשׁוּב

אֲנִי קָרָאתִי לָהּ אֱלִישֶׁבַע. לָמָּה ? לֹא יוֹדַעַת נִשְׁמַע הגיוני לאותו הזמן

וְלַיְלָה וּבֹקֶר הָיִינוּ מְדַבְּרוֹת

בַּלַּיְלָה הִיא הייתה לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנֵי מִלּוֹת חִבָּה וְאַהֲבָה.

וּבַבֹּקֶר הָיִיתִי כּוֹעֶסֶת שֶׁהִיא רוּחַ רְפָאִים וְלֹא אישה בָּשָׂר וָדָם.

וּבַלַּיְלָה שׁוּב מֵחָדָשׁ חוֹזֵר חֲלִילָה.

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין הַרְבֵּה מָה לַעֲשׂוֹת שֶׁרוּחַ רְפָאִים בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם תִּשָּׁאֵר רוּחַ

וְחָתַכְתִּי.

אֱלִישֶׁבַע בָּכְתָה וְנֶעֶלְבָה וְהִתְאַכְזְבָה וְהָאֱמֶת הִיא שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שִׁעַרְתִּי שֶׁרוּחוֹת רְפָאִים יְכוֹלוֹת לַחֲווֹת כָּזֶה מִנְעַד. הָיָה לִי חֲבָל עָלֶיהָ כִּי יָדַעְתִּי כַּמָּה  הִיא רָצְתָה לחרוג מֵהַקִּיּוּם הַזֶּה אֲבָל לֹא הייתה בְּרַיְּרָהּ

שָׁנִים עָבְרוּ וּבְיוֹם שִׁשִּׁי הָאַחֲרוֹן בַּסּוּפֶּר נִגֶּשֶׁת אֵלַי אִשָּׁה קְצָת מוּזָרָה לֹא מְכֹעֶרֶת וְלֹא יָפֶה אֲבָל קְצָת שונה, הִיא אוֹמֶרֶת לִי רוֹנִי, וַאֲנִי עוֹנָה כֵּן זֶהוּ שְׁמִי וּמַשֶּׁהוּ בְּקוֹלָהּ נִשְׁמָע מֻכָּר .אֱלִישֶׁבַע? וְרָאִיתִי אֶת עֵינֶיהָ זוֹרְחוֹת,

כֵּן. כָּכָה אֲנִי בֶּאֱמֶת נִרְאֵית. כֵּן , אֲנִי , כְּמוֹ פינוקיו, קִבַּלְתִּי מִשְׁאָלָה ועכשיו אֲנִי יַלְדָּה אמיתית

הִתְגַּעְגַּעְתִּי.