ילדה התקלקלה

יֵשׁ אִישָׁהּ שֶׁבָּאָה לְבֵיתִי וְעוֹשֶׂה אֶת כָּל מֶה שֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה
כָּל מֶה שֶׁהִיא עוֹשָׂה יוֹרֵד מִמֶּנִּי
כָּל מָה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה, עוֹשֶׂה אֶת עבודתה קַלָּה וְאוֹתִי גְּדוֹלָה
קְטַנָּה וּגְדוֹלָה , קָל וָקַשׁ
וַאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת גְּדוֹלָה וְהִיא תֵּלֵךְ לְדַרְכָּהּ וְתִמְצָא לָהּ נֵכָהּ אַחֶרֶת לְנִוּוּן
וַאֲנִי אֶהְיֶה בלאבוסטע לְמוֹפֵת
תָּמִיד אָרִים אֶת מָה שֶׁנָּפַל וְאֶתְרַחֵק עוֹד קְצָת
מִכִּסֵּא הַגַּלְגַּלִּים
רַק שבלאבוסטע אֻלַי אֶהְיֶה רַק שֶׁהַמּוֹפֵת שֶׁלִּי אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה קָשׁוּר לְנִקָּיוֹן אוֹ לְסַדֵּר..
כָּךְ שֶׁהָאָרוֹן מְבֻלְגָּן כִּי אֲנִי מְקַפֶּלֶת רַע
וְהַחֶדֶר יִהְיֶה מְבֻלְגָּן וּפֶה לָפֶה
וְהַיּוֹם רָאִיתִי צִלּוּם הַחֶדֶר הַאִידֵאָלִי,
רַק שָׁמָּה שֶׁמֻּתָּר לָאָמָּנִית אָסוּר לְנֵכָהּ