בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Absolute Relaxed

הלוואי שזה עוד היה
לפני 18 שנים. 20 בפברואר 2006 בשעה 10:56

כזאת טיפשה....
הלב פתאום מפסיק להתחשב ולהתערב במה שקורה...
ופשוט נעשות טעויות,
והטעות הזאת, זאת טעות שאני לא יכולה להגיד שעשיתי כי רציתי,
אני כל הזמן חושבת על זה וזה מטמטם אותי, איך יכלתי,
ועוד אחרי זה לפגוע במישהו שכל כך חשוב לך ממנו ולה כל כך חשוב ממך...

ולהצטער מלא, ושהיא לא תסלח, ולכאוב ולבכות, והיא עדיין לא תסלח
ולבקש שבוע בשביל להוכיח את עצמי, אבל איך זה להוכיח את עצמי?
"להוכיח שאני נאמנה" ככה אמר לי מישהו,
אבל איך מוכיחים שנאמנים? להביא לה דברים יפים? איך לגרום לה להבין שאני לא אחזור על הטעות, מבטיחה בכל ליבי,
אפילו לא רוצה, זה לא שיהיו פיתויים, אני פשוט לא אעשה זאת

ויכול להיות שזה הכל תלוי בה, אם היא תרצה יהיה, ואם היא לא תרצה, לא משנה מה אני יעשה, זה פשוט לא יעזור....
אוף....אני מתה כבר שיהיה בסדר...
הלוואי שיהיה בסדר... )-:


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י