הלוואי שלא הייתי מרגישה ככה בכלל,
הלוואי שלא היה אכפת לי בכלל,
הלוואי שהוא לא היה נוסע לניו יורק,
הלוואי שלא היה לך יומולדת ולא הייתי מרגישה את הצורך הזה להתקשר ולאחל מזל טוב,
הלוואי שלא הייתי באה בכלל,
הלוואי שלא היה לי כל כך כיף איתך,
הלוואי שהשיחה שבה הוא היה באוסטריה הייתה השיחה האחרונה- שמה חשבת עליי דברים חומרניים, פוגעים ומזלזלים.
הלוואי
ומצד שני-
הלוואי שהייתי שלך רק שלך ובכלל אולי לא איתו,
הלוואי שבכלל היית רוצה שאני אהיה שלך-ולא שלו,
הלוואי שעוד היית מעריך אותי,
הלוואי שהיית רק שלי,
הלוואי שלא היה לך כל כך "מדהייייים" איתה,
וגם אם היה כל כך מדהים, לא היית אומר לי מדהים,
הלוואי שהיית אוהב אותי-ואי אפשר להגיד "סוג של..." כי כל אחד מרגיש משהו, גם הוא הבנאדם הכי הרוס בעולם, ולהגיד סוג של..... זה חרא.
הלוואי שלא הייתי רוצה להיות שלך,
הלוואי שלא הייתי רוצה שתהייה שלי,
הלוואי שהייתי מפסיקה לחשוב עלייך כבר כל כך הרבה,
הלוואי שאני אפסיק להיות עצובה...)-:
עוד שבוע וחצי אני נכנסת למסגרת חדשה, אבל כל מה שאני מרגישה הוא -שאני הולכת למות עוד שבוע וחצי ודי.[b]
לפני 18 שנים. 7 בנובמבר 2006 בשעה 14:13
