The world in my eyes

לחץ, חוסר וודאות, פחד שמשתק את גופי, אנדרנלין זורם לי בוורידים, הלב שלא מפסיק לדפוק, האגו שתמיד רוצה עוד ועוד ואף פעם לא מסתפק,

הילד הקטן שרוצה להוכיח גם הוא לא מניח,

אני רוצה שקט, אני רוצה רעש ואנשים מסביב, אני רוצה ריגושים בלתי פוסקים עם צלצולים,

אני רוצה פרטיות כזו שאוכל לחיות עם עצמי בשלווה וברוגע,

אני רוצה שיפסיקו לשפוט אותי, אני רוצה לעשות חטאים בלי לשים על אנשים.

זה החיים שלי, אז למה את הם תמיד מתערבים??

גם ככה הם דפקו אותי מספיק,

באלי הכל, אבל גם לא באלי כלום.. אולי זה שוב הדפוס הדפוק שלי? כנראה..

יש לי עוד דפוסים דפוקים, מעניין אם משהו ישתנה כשאשב ואקרא את הפתק הזה בעוד כמה חודשים…