ממציאה את עצמי מחדש

אני מתגעגעת לזין בפה שלי,

אני מתגעגעת לתחושה של גוף אל גוף, 

בא לי להזדיין עם מישהו עד לא ידע 

אבל לא בא לי סתם. זה משעמם אותי, ריקני 

אני אומנם רעבה, אבל מעדיפה להישאר רעבה מאשר לאכול מקדונלדס. זה סתם. מחכה למנה אמיתית , טעימה 

צריכה עם הסקס שלי קשר, חיבור.. 

ולאונן עם עצמי לא מספיק לי, לא מספק אותי, לא עושה לי את זה מספיק 

אז באמת. מה עושים 

זו ההבטחה השיווקית בכל מיני פרסומות בפורנו 

ואני שואלת את עצמי - למה שמישהי/ו ירצה לגמור תוך 40 שניות???!?!? 

הם צריכים לתעדכן שם ב2026 

מסתבר שלא רק מערכת החינוך מיושנת, גם הפרסומות בפורנו

זה נשוי כפרה

מה זה לא מעוניין לפרסם? 

מצחיק 

ממש מעניין אותי לדעת  

האם חרמנות בהכרח שווה זין עומד? 

או שיש מצב שאתם חרמנים בלי קשר אם הזין עומד לכם או לא  

לא יודעת למה, תמיד סקרנית לגבי אוננות גברית. האם אתם מוציאים קול, האם אתם תמיד מאוננים באותה הדרך או שאתם מגוונים? כמה זמן בממוצע לוקח לכם לגמור, האם אתם מותשים אחרי גמירה של אוננות כמו אחרי סקס, 

ועוד ועוד..   

נראה לאחרונה לפני מלאאא זמן 

כלום לא מחרמן אותי 

הגמירות שלי שיטחיות, קצרות 

אלוהים הגעגוע

מתגעגעת ללדבר עם מישהו ולהיות כל כך חרמנית עד שאני מרגישה את זה בראש 

לחרמנות ששורפת את הגוף

לזה שאני לא מסוגלת לחשוב או לעשות שום דבר חוץ מלרצות לגעת בעצמי / שמישהו יגע בי 

מה עושים??!?! 

איך מחזירים את זה?  

מה יציל אותי מהמדבר הזה?

אתמול הויברטור שלי הפסיק לעבוד באמצע ... 

הלוואי היה לי מישהו שישמע אותי מאוננת... קשה לי לבד 😒 

כדי שאתחיל לראות סדרה חדשה או סרט חדש - אני צריכה אנרגיה מסוימת בשביל זה  

צריך בשביל זה ריכוז, 

חשק .. 

צריך להשקיע בזה זמן.  

ואם אין לי את זה- אז אני אעדיף לראות סרט/סדרה שאני כבר מכירה 

אני יכולה תוך כדי לעשות דברים אחרים, ולא ארגיש שאני מפספסת חלקים חשובים 

אני יודעת מה עומד לקרות, אז לא הולך להיות לי הפתעה מבחינה רגשית 

ובכלל - יש במשהו שאני כבר מכירה, סוג של התנחמות. תחושה של מוכרת 

אז אותו דבר עם גברים 

כדי להכיר מישהו חדש, אני צריכה אנרגיות, זמן וכוחות בשביל זה 

ואם אין לי אותם, אני איכשהו מעדיפה למחזר מישהו שאני כבר מכירה, שדורש ממני פחות אנרגיות 

תזיין אותי חזק..

כל כך חזק עד שכל העצב ייצא מהגוף שלי, 

תזיין אותי עד שכל הדאגה תישכח לי מהראש, 

תזיין אותי הרבה, עד שארגיש שתחושת חוסר האונים שלי נרגעת.    

פתאום נפלה לי התובנה, שכשאני משוועת לזיון חזק- 

אני בעצם משוועת לחיבור יותר מהכל. 

חיבור נשמתי, 

חיבור פיזי,

חיבור אינטלקטואלי 

כמעט חודשיים מאז שנפגשנו, 

וטעם הפירורים שהוא השאיר לי - היו כמו פיסות של גן עדן. 

הלוואי ואזכה לאכול את כל העוגה 

הייתי הופכת לעשירה