ממציאה את עצמי מחדש

תזיין אותי חזק..

כל כך חזק עד שכל העצב ייצא מהגוף שלי, 

תזיין אותי עד שכל הדאגה תישכח לי מהראש, 

תזיין אותי הרבה, עד שארגיש שתחושת חוסר האונים שלי נרגעת.    

פתאום נפלה לי התובנה, שכשאני משוועת לזיון חזק- 

אני בעצם משוועת לחיבור יותר מהכל. 

חיבור נשמתי, 

חיבור פיזי,

חיבור אינטלקטואלי 

כמעט חודשיים מאז שנפגשנו, 

וטעם הפירורים שהוא השאיר לי - היו כמו פיסות של גן עדן. 

הלוואי ואזכה לאכול את כל העוגה