יש הטוענים שצ'ארלי צ'פלין כתב את זה לכבוד יום ההולדת 70 שלו,
אך לעולם לא נדע אם זו האמת.
נתקלתי בטקסט הזה לפני בערך 15 שנה, והוא הפך להיות סוג של מגדלור לחיים.
כל כמה שנים אני חוזרת אליו ומבינה אותו בצורה עמוקה יותר וטובה יותר.
_______
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי הם רק אותות אזהרה –
שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי.
היום אני יודע – זוהי "אותנטיות"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
התחלתי להבין כמה מעליב זה לכפות על מישהו את הרצונות שלי,
למרות שידעתי שזה לא הזמן הנכון ושאותו אדם לא מוכן לזה,
אפילו כאשר האדם הזה הוא אני עצמי.
היום אני קורא לזה "כבוד"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים.
ויכולתי לראות שכל הסובב אותי מעודד אותי לגדול ולצמוח.
היום אני קורא לזה "בגרות"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הבנתי שתמיד אני נמצא במקום הנכון בזמן הנכון, ושהכול מתרחש בדיוק ברגע הנכון.
ולכן אני יכול להירגע ולהרפות.
היום אני קורא לזה "ביטחון עצמי"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
חדלתי לגנוב את הזמן שלי, הפסקתי לעשות תכנונים גרנדיוזיים לעתיד.
היום אני עושה אך ורק את מה שגורם לי שמחה ואושר, דברים שאני אוהב לעשות,
ואני עושה אותם בדרך ובקצב שלי.
היום אני קורא לזה "פשטות"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
שחררתי את עצמי מכל מה שאיננו בריא עבורי – מאכלים, אנשים, חפצים, מצבים,
כל דבר שמושך אותי מטה ומרחיק מעצמי.
בהתחלה קראתי לזה " אגואיזם בריא".
היום אני יודע שזה "אהבה עצמית"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
חדלתי לנסות להיות תמיד צודק, ומאז אני טועה הרבה פחות מקודם.
היום גיליתי שזאת "צניעות"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג למה שיהיה בעתיד.
עכשיו אני חי את הרגע הזה, כי כאן מתרחש הכול. היום אני חי כול יום, יום אחרי יום.
ואני קורא לזה "מימוש".
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הבחנתי שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולעשות אותי חולה.
אך כאשר חיברתי אותה עם ליבי, החשיבה שלי הפכה לעמית בעל ערך.
כיום אני קורא לחיבור הזה "תבונת הלב"
אנו לא חייבים יותר לפחד מהעימותים ומוויכוחים או מבעיות כלשהן
ביני לבין עצמי או ביני לבין האחרים.
אפילו הכוכבים מתנגשים ביניהם ואז נולדים עולמות חדשים.
היום אני יודע: "אלה הם החיים"!