אתה זוכר את הפעם ההיא שהייתי בנידה ? כשספרתי שבעה נקיים.
כל כך רציתי את המגע שלך. אויש איך שיגעתי אותך. הגפתי את כל התריסים. פיזרתי את השיער. שמתי את הבושם שאתה הכי אוהב. לבשתי את הלבנים הכי יפים שלי. הסתובבתי איתם בבית. הרמתי את הטוסיק למעלה ולמטה. הפטמות שלי עמדו מבעד לחזייה. חוץ מלדרוש בפה עשיתי הכל.
ליטפתי אותך בעדינות. הנחתי עלייך את הרגל שלי. העברתי את היד בין הרגליים שלך. אתה לא זזת מילימטר. ראית מה זה עושה לך. חשבתי רק על עצמי. כל כך רציתי שתישבר. אפילו קצת. לא בשביל הסיפוק. לא רציתי שנתחבר. רק רציתי את המגע שלך. בשביל לדעת שאפשר לשבור אותך קצת. שאתה חושק בי כל כך שאתה מתפתה. אתה יודע שאני נקייה, שרק לא טבלתי עדיין. ואתה אמרת לי ״ בנות ישראל החמירו על עצמן שבע נקיים.״
אמרתי לך ״ואם אני לא רוצה להחמיר על עצמי. למה הן החליטו בשבילי ? ״.
ואני אומרת לעצמי בלב מאיפה אני יודעת איזה חשק היה לבנות ישראל ?! אני רוצה לראות שמישהי כמוני תחליט להוסיף שבעה ימים בלי מגע !!! ואז אני כועסת קצת על השם. אבל רק קצת.
היום אני מצטערת על זה. אולי זה לא היה יפה מצידי. הייתי צריכה לדחות את הסיפוקים שלי. הייתי אישה לא טובה. אשה טובה עושה רצון בעלה.
ריחמתי עלייך. ראיתי מה זה עושה לך. איך הגוף שלך מתכווץ. הרגשתי איך האיבר שלך מתקשה. מה חשבתי לעצמי ? מה יכולתי לצפות ממך ? הרי אני מכירה אותך. אתה פאסיבי. תמיד היית כזה. אתה לא החלטי. אף פעם אין לך דעה משל עצמך. אתה לא פותח ספר הלכה. כל דבר אתה שואל את הרב שלנו.
אז אני שוכבת במיטה ליד מיטה לידך. המרחק אולי סביר. אבל מרגישה שיש תהום בינינו. ואם אני רק אוציא את הרגל מהמיטה שלי,התהום הזו תבלע אותי. ואתה ? אתה לא תשים לב. אף פעם לא ראית אותי באמת.
אני מסובבת אלייך את הגב. אני כל כך חמה שאני חושבת שהמיטה הולכת להישרף. אבל במקום לגעת בעצמי. יורדת לי דמעה. הדמעה הזאת אומרת לי שאני לבד.
הייתי לבד הרבה לפני הפרידה.
הייתי לבד הרבה לפני הגט שלך ששמתי מתחת לבית השחי שלי.
