אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון

אתה זוכר את הפורים הזה ?

כל הרגעים הכי טובים שלנו קרו בפורים. חבל שלא כל יום פורים. רק כשהיית שיכור השתחררת לגמרי מהכבלים שלך. פתאום דברים שהיו נראים חשובים כבר לא כל כך הפריעו לך. היינו אסורים. הייתי צריכה לטבול בערב. בצאת פורים. כי אם זה היה תלוי בי ? אחרי כמה כוסות יין קח אותי ישר למיטה. הלכנו לחבר הכי טוב שלך, ישבתי בשולחן של הנשים ולא הייתי נחמדה במיוחד. מה אני אעשה ? אני רק חושבת על הלילה. ממש מעניין אותי עכשיו שיחות חולין על טיטולים ומטרנה. בתכלס זה אף פעם לא מעניין אותי. אני כל הזמן מסתכלת אל עבר השולחן של הגברים. מסתכלת עליהם ומקנאה.

אתם שרים,רוקדים,שותים,מקיאים,בעיקר מתחבקים,מדברים דיבורים. ואני ? אני מתה להיות שם. אז אני עוזרת לבעלת הבית להגיש את האוכל לשולחן. ככה אני יכולה להתקרב ולצפות במתרחש מקרוב.

נו כבר מה איתך ? תפסיק להיות חנון. תשתה כבר. שיעלה לך כבר. אני במקומך כבר הייתי אחרי שני בקבוקים. אני חוזרת לעזרת הנשים. אוכלת קצת. אחרי כמה דקות אני רואה את הפאות שלך מבולגנות, החולצה הלבנה שלך כבר סגולה מהיין, אתה מסמן לי לצאת. אני מבינה שאתה שיכור. בדיוק כמו שרציתי. אתה נשען על הרכב ומתחיל לומר לי כמה אתה אוהב אותי. כמה שהתגעגעת אליי. אתה חושק בי. אתה רוצה לגעת בי כל כך. אתה מחמיא לי על כל חלק וחלק בגוף שלי. זה מדליק אותי ממש. אבל אני שומרת על קור רוח. בכל זאת, אנחנו באמצע הרחוב, אנשים מסתכלים. אתה שואל אותי שאלות. האם התכוננתי כמו שצריך ? הורדת שערות ? סידרת ציפורניים ? חפפת והסתרקת כמו שצריך ? אל תשכחי להוריד את האיפור. את בטוחה שהיום זה היום ? עשית את הבדיקה האחרונה ?

אתה מתחיל לומר לי מה אתה רוצה שאני אלבש אחרי המקווה. אתה מבקש את החזייה הלבנה והתחתונים שקנית לי. ואני אוהבת את זה. אתה מציע שנתקלח ביחד. אני שמחה. למרות שאני יודעת בתוך תוכי שתגמור תוך עשר שניות. אבל להרגיש כל כך נחשקת על ידך זה שווה לי את הכל. זה מערפל לי את החושים. ואפילו אני קצת שמחה שאנחנו באמצע הרחוב. אולי תשתחרר קצת ותתפוס לי את הטוסיק ?! אני חיה בסרט אני יודעת. אבל לאישה מותר לחלום. אתה לא נוגע בי. אתה חוזר לחברים שלך. אני רואה איך אתה מעביר אליהם את האנרגיה שאתה רוצה להעביר אליי. ואני כועסת על הבזבוז. הערב כבר יורד, כבר כולם שרים, כולם מקיאים, כבר לא נשאר מה לשתות, כולם מתחבקים. אני מברכת ברכת המזון ונפרדת לשלום מעזרת נשים בלי שאף אחת תשים לב. אני הולכת לעשות את התפקיד שלי. הפעם אני ממהרת. לא רוצה להכביד על הבלנית. בכל זאת פורים ובטח יש לה מלא עבודה בבית. אחרי הטבילה. בחדר ההתארגנות אני מקבלת שיחת טלפון לא מזוהה. זה חבר שלך מגמגם לי בטלפון ואומר לי שאתה עלית לרכב על האופניים ונפלת. אתה לא רוצה לקום. אתה רוצה שאני אבוא. אני שומעת אותך ממלמל ברקע. ואני ? אני כבר יודעת בדיוק איך זה ייגמר. אני מגיעה אליכם, החבר שלך מסתכל עליי בעיניי בורקות כאילו הוא יודע טוב מאוד מאיפה חזרתי. זה מביך אותי בטירוף. אני רואה אותך שכוב על הרצפה. האופניים לידך. מראה לא סקסי במיוחד. אני והחבר שלך מרימים אותך. לא ככה ציפיתי שתהיה הפעם הראשונה שאגע בך. אתה מניח לי את היד על הכתף. קצת צולע. הברך שלך מדממת. אנחנו הולכים שלושתנו הביתה. אתה ממלמל לי מילים על אהבה, אתה אומר לי שהתגעגעת אליי, אני נבוכה,אתה מסריח מיין ומקיא. זה כבר לא מדליק אותי כל כך. מזל שאין כמעט אנשים בחוץ. אבל זה מביך אותך שהחברה רווק שלך לידינו. מקשיב לכל מילה שיוצאת לך מהפה. מזל שהוא שיכור. אנחנו מגיעים סוף סוף הביתה. אני מתה לבקש מהחבר שלך שיעזור לי לקלח אותך. כי אני לא בטוחה שאצליח לבד. אבל אני לא אומרת דבר. אני מורידה לך את כל הבגדים. האיבר שלך  כבר חושב עליי אני רואה. אני יורדת על הברכיים. אני מתחילה לגעת בו. אתה מתפתל. ממלמל. העיניים שלך עצומות. אני מכניסה אותו לפה. ואתה עוצר אותי ? אתה לא רוצה לגמור בחוץ. אני מוותרת. אין לי כוח לשכנע אותך. אז אני מושיבה אותך במקלחת. מקלחת אותך עם מים חמים. את פאסיבי. אתה לא עוזר לי. אתה ממלמל לי מילות אהבה. אתה אומר לי שאתה מצטער. אני סולחת. אני מנגבת אותך ומלבישה אותך בטרנינג וחולצה, מסרקת אותך, מסדרת לך את הפאות ועוזרת לך להיכנס למיטה. אתה נזכר שלא התפללת ערבית. אני מציעה להעיר אותך למניין של 3:00 בלילה. אני הולכת להביא לך כוס מים. אתה כבר ישן כשאני חוזרת. המיטות שלנו עדיין מופרדות. אין לי כוח לסדר את המיטה. אני מגלגלת לי סיגריה, מוזגת לי כוס יין בכוס חמה. ויוצאת להתבודד. בפורים כל הפושט יד נותנים לו.