אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון

אם הייתי יודעת לפחות את שמך ומראה פנייך,

הייתי מקשטת את דרכי הארוכה אלייך.

בשירים שהיו מזכירים לאלפי נשמות

את מנגינות הלילה של מלאכי ההיכלות,

עת מתייחדת השכינה עם אהוב ליבה

הכותר לה כתרי אהבה ותשוקה.

במקום זאת אני מוצאת את עצמי

שרה את שירי הגלות, מלאי הכאב והבדידות.

אם היית מגלה לי את מקום מושבך

הייתי מקשטת את עירך בפסוקי שיר השירים.

וממלאה את זמני בציפיית געגוע.

במקום זאת אני נודדת בגלותי ממקום למקום,

וכל הדרכים מסתירות ממני את אורך.

*קרדיט למענדי היקר