יש לך ילדה
אתה זוכר ?
אני נזכרת ברגע הזה שעשיתי בדיקת היריון
ראשונה שיצאה חיובית
חודשיים אחרי החתונה שלנו
זה היה בלילה אתה היית בבית מדרש
עישנתי את הסיגריה האחרונה
היה לילה קר. לבשתי את הפליז הצבאי שלי
ישבתי במרפסת ודיברתי עם חברה
לא הזכרתי דבר
מלאת מחשבות
ידעתי שהכי מהימן לבדוק בשתן של הבוקר.
אבל בתוך תוכי כבר ידעתי את התשובה.
בקושי ישנתי בלילה. באיזה שהוא שלב אתה הגעת
בבוקר התעוררתי. עשיתי בדיקה נוספת.
שני קווים סגולים. ברורים.
אתה עדיין ישן. אני נשכבת לצידך
מעירה אותך בנשיקה. אני מספרת לך.
אני שמחה. מתרגשת.
אתה לא שמח. אתה גם לא עצוב. בעיקר מבולבל.
אתה ילד. אני ילדה. אבל ככה זה אצלנו. ככה זה אצל כולם. אתה לא מוכן. אתה לא מוכן להיות אבא.
אתה לא מוכן להיות בעל. אני לא מספרת את זה לעצמי. כי אני מפחדת מהאמת המרה.
בהיריון לא לקחת חלק. נסעתי לכל הבדיקות לבד. הייתי שמחה מבחוץ. כולם אמרו לי שאני מוארת. זוהרת. אבל מבפנים הייתי קמלה.
כשהלידה לא התקדמה אחרי 40 שעות. אמרו לי שאני צריכה להיכנס לניתוח חירום. התינוקת במצוקה. אתה היית בבית הכנסת. הדולה היקרה שלי הייתה איתי. החזיקה לי את היד. ליוותה אותי לחדר ניתוח. השם היה איתי. היו כל כך הרבה רגעים בין חיים למוות שלי. שלה. שאני יודעת שהשם פשוט היה שם. השגיח עליי. בהשגחה פרטית
אתה פשוט לא היית בשבילי. לא היית בשבילה. כשנכנסתי לדיכאון אחרי לידה. בעלי לא היה שם לראות אותי. אף אחד לא היה שם להוציא אותי מן המיצר.
היום.
אני לבד. אני חד הורית. בכל המובנים.
לפני שהתחתנתי רציתי מישהו מבית דוסי. כי רציתי מי שידע לחנך את הילדים שלנו לתורה ומצוות. אני לא גדלתי על זה. איני יודעת איך ללמד אותה ליטול ידיים. איך ללמד אותה לברך בניגון של הגן. ברכות השחר של הכיתה. אני יכולה לומר לה שהשם אוהב אותך. השם שומר עליה. והשם הוא אבא שלה. תמיד. אוהב אותה אהבה שאינה תלויה בדבר. אני יכולה לתת לה אהבה של אמא.
אבל אתה עדיין לא ממלא את התפקיד שלך. אתה חושב שאם אתה גרוש אתה כבר לא אבא ?
אין לך אחריות ?
על הכסף ויתרתי. שאלה יהיו הצרות שלי.
הייתי נותנת הכל בשביל שיהיה לך קשר איתה.
זה לא מה שרציתי בשבילה.
אבל מה איתה ? היא כבר מבינה.
אתה מעניש אותי ? על הגירושין ?
כשאני שואלת אותך אתה אומר לי שקשה לך לראות אותי. שזה גורם לך לרצות אותי. אתה לא יכול לנתק. זה לא תירוץ. תתגבר על עצמך. אני לא מדברת מילה. רק קח אותה לגן שעשועים. תנדנד אותה בנדנדה. שהיא תוכל להסתכל אחורה ולראות את אבא שלה שומר עליה. אבא לא ייתן לי ליפול.
לי לא היה את זה. אני רוצה את זה בשבילה.
אני כל כך משתדלת.
אני נוסעת אלייך במיוחד כדי שתתראו.
אני מביאה לך את הרכב שלי לפעמים.
אני מתקשרת אלייך בווידאו כדי שהיא תראה אותך.
אני יודעת שזה לא תלוי בי. זה התפקיד שלך.
אבל היא מבקשת. היא לוקחת טלפון דימיוני ואומרת ״אבא״
אני רוצה לשחרר. אני מפחדת שתכיר מישהי ותתרחק עוד יותר. אני מתחזקת באמונה. אין לי שליטה על זה. זה בינך לבינה. זה בינך לבינו.
נמאס לי כבר לומר שאין לנו משמורת משותפת. שאתה לא עומד בהסדרי ראייה.
אבל אני לא מסוגלת להסתכל על זה מהצד.
זה לא מה שרציתי בשבילה.
יש לך ילדה
נפלאה
מיוחדת
יש לה את השיער שלך
ג’ינג’י בלונדיני. בדיוק כמו שלך.
היא מחפשת אותך
היא קוראת לך
היא זקוקה לאבא
אתה לא נמצא
אתה לא שואל
אתה לא מתעניין
מתי כבר תתעורר ?
שיהיה מאוחר מידי ?
שהיא כבר לא תרצה להגיע אלייך ?
או שמא לעולם לא תתעורר
ויום אחד הילדה שלי תגדל
וגם היא תחפש דאדי
בדיוק כמוני
על אבא שהיה ולא היה
אני לא רוצה את זה בשבילה.
