תמיד בשבת בבוקר שהיינו מותרים
רציתי שתישאר איתי
לפני התפילה
עשיתי הכל כדי שלא תוכל לצאת מהמיטה
רק כדי לקבל ממך
עוד כמה דקות של חיבוק
נשיקה
עוד מגע שייתן לי כוח להמשיך את היום
אהבה
חום
עונג
תמיד דיברת על זה שתלמידי חכמים משמשים משבת לשבת
לקחת את זה על עצמנו
אני נכנעתי
חשבתי שאוכל להתגבר על היצר שלי
בשבילך
אבל זה לא הספיק לי
אתה שוכב לידי במיטה ואתה חסר לי
כוחות החיים שלך רוצים להתפרק בתוכי
ככה אנחנו הכי מחוברים
גוף לגוף
נשמה לנשמה
אנחנו היינו נשואים
זה מותר
סוף סוף זה מותר
אבל כל כך אסור
אתה לא מרשה לי לגעת באיבר שלך
אתה לא מוכן לגעת בי במהלך היום
ללטף,לנשק,לחבק,ללקק
כדי לא להתעורר יותר מידי
איך אוכל להרגיש משוחררת
להיפתח
עם כל האיסורים שלך
עם כל החומרות שלך
אז ששימשנו משבת לשבת
חשבת עליי ?
חשבת כמה אני מתגעגעת לזה במהלך כל השבוע
כמה אני זקוקה לזה
הרבה יותר ממך
כמה אני מתאמצת כדי שתישאר עוד קצת במיטה.
אז עכשיו ? בשבת בבוקר
כשאתה ישן לבד בבית הורייך
ואני ישנה לבד
אני נוגעת בעצמי
נותנת לעצמי את מה שאתה לא נתת.
