Bryter Layter

מה שמתסכל אותי ( ומצד שני נוגע ללב ומרגש..)
זה שהכל כבר נאמר , בדרך כלל בצורה טובה הרבה יותר ,
ולכן עדיף לשתוק , ופשוט להקשיב :

?Must the show go on

(Oooooo pa, (let me go, let me go, let me go
(Oooooo ma, (take me home, take me home, take me home

,There must be some mistake
,I never meant to let them take
.Away my soul
?Am I too old
?Is it too late

?Where has the feeling gone
?Will I remember this song
.The show must go on

Pink Floyd › The Show Must Go On
[the wall]

ימים חולפים , לא מצליחים לגעת ,
נוכחות לא מורגשת , כמו לראות סרט על מישהו אחר
כוסות יין של תקוות מנופצות על הרצפה
ההצגה נדחית למועד מאוחר יותר , על כך תבוא בקרוב הודעה
האור בחדר המדרגות נדלק
ונכבה , הצעדים ממשיכים הלאה , למקום אחר
חתול מתכרבל ליד , מתפנק , לא מצליח להרגיע
שירים אהובים , באים עד אלי וחוזרים , כמו הד
לא מצליחים לחדור, להגיע

מאבד ממשות ,שקוף , לא מצליח לקרום עור וגידים
צוחק הרבה, אבל מתחבק חזק עם העצב
נופל לכל המלכודות הפשוטות
הכוונות הטובות שלי לא לוקחות אותי לשום מקום
גם לא הגעגוע

ספינה עוברת ליד האי הבודד שלי
ממשיכה הלאה
מעבר לאופק

השיר שתמיד חוזר אלי
במרחקים או בנסיעות
בדרך כלל כשאני לבד , כשאני לא מתכוון לשתף אף אחד
לפעמים אני מצפה שהשיר הזה יפתיע אותי וייגמר אחרת
האם תמיד הסוף צריך להיות רע ?

He sticks to his guns
He take the road as it comes
It takes the shine off his shoes

He’s says it’s a shame
You know it may be a game
But I won’t play to lose

He’s burning the grass
He take up a glass
He swallow it neat

He crosses the floor
He open the door
He take a sniff of the street

And she tell him that he’s crazy
She’s saying listen baby
I’m your wife

She tells him he’s crazy
For gambling with his life

But he climbs on his horse
You know he feels no remorse
He just kicks it alive

His motor is fine
He take it over the line
Until he’s ready to dive

And she tells him that he’s crazy
She’s saying listen baby
I’m your wife

She’s tell him he’s crazy
For gambling with his life

He sticks to his guns
He take the road as it comes
It takes the shine off his shoes

He’s says it’s a shame
You know it may be a game
But I won’t play to lose

He sticks to his guns
He take the road as it comes
It takes the shine off his shoes

He’s too fast to stop
He take it over the top
He make a line in the news

Dire Straits › News

השתיקות האלה , מקסימום חצאי משפטים
הכי קל זה למשוך בכתפיים ולהמשיך הלאה
מה יותר פשוט מלהעביר את הדף
ולמה בכלל להטריד את הראש במחשבות
למה לתאם ציפיות , בשביל מה לנתח מהלכים
למי יש כח להתעסקות המתישה הזו
למי יש כח להרים את היד , ללחוץ על השלט , להריץ אחורה , קדימה
להביא בזום ,ללחוץ פוס , מה זה נותן ...
מה נלמד מזה , האם לא עדיף לקחת את זה איך שזה יבוא

כנראה שאף פעם לא ידעתי לקרוא טוב אנשים
תמיד רציתי לברר , שאלתי וחקרתי
עד שהורמו הגבות בתימהון
איתך זה כנראה מסובך עוד יותר , סוכנת חשאית שכמותך
שום נקודה לא חשופה , את מהדקת את המעיל עד לצוואר
יותר מדי פעמים שאני חולף על פנייך ברחוב ,
מרים אלייך את פני , המילים נתקעות לי בגרון
וממשיך הלאה
לפעמים זה באמת נראה חסר טעם ,
אני חונק את הרגש בתוכי , זה באמת לא כזה מסובך
מנמיך ציפיות לאפס
מקשקש רק על הא ודא , לפעמים עדיף פשוט לשתוק
אח"כ רק נהנהן בראש אחד כלפי השני
בסוף נסתכל לצד השני , או נשפיל עיניים

הרי זה לא שיום אחד תפתחי פתאום את המעיל
וכל האור שאת כולאת בפנים יצא החוצה
הרי זה לא שיום אחד תחייכי אלי (באמת) ותגידי לי מה את חושבת
וכל מה שאמרתי עד עכשיו ממילא משמש כנגדי
האמת שהרבה יותר פשוט כך
שט להנאתי בזרם
מתפעל מהנוף
בלי לרצות להגיע

אני מתעורר לאחר שעתיים ,
האם זהו האדרנלין, האם הדגדוג הקטן הזה של האושר?
או אולי הזמזום הזה ,מחשבות טורדניות ?
סוגר את הדלת מאחורי .
עכשיו זה שוב
רק אני
כל כך פשוט למצוא את האושר בעולם
כל כך קל להתמכר לתחושה , לעצום את העיניים , להרפות את הגוף
ומצד שני כל כך קל לשקוע בשאלות , לבדוק שוב , להסס , לצבוט את עצמי
האם זוהי תמימות ? האם ההרגשה העילאית הזו נובעת מכך שהתעלמתי מכל סימני האזהרה?
האם עלי להתפכח ? האם עלי להתעקש על כל סימן וכל רמז , כשאני יודע שטוב לא יצא מזה?
האם עלי לוותר ? אולי להגיד את כל מה שאני חושב? וכשאני מרגיש שמשהו לא בסדר , לשאול או להתעלם ? בכל מקרה אני יודע את התשובות. אולי ללכת בדרכי ולא משנה מה , ולקוות שיצטרפו אלי . או שאשאר לבד .
וזה מסתבך והולך , יותר מדי חזיתות כבר נפתחו , הרבה ניואנסים , הרבה ניגודי אינטרסים,
ואין לזה סוף.

הבוקר הגיע , ואני חושב על הדלת הסגורה, כל כך הרבה אושר בין השמיכות , אני יכול פשוט לחזור לשם , ולשכוח הכל .
אבל האם הספק יעלם ? האם הוא לא נמצא שם כבר , ואני באופוריה הכפויה הזו , מעדיף לא לראות , מתעלם .
כמובן שהכל ענין של גישה , ולמרות שטבעי לי מאוד להיכנס למשבצת הפולניה הממורמרת , הפעם נראה כי אין דרך אחרת .
להתמכר בלי תנאים , בלי לחשוש ,בלי לחשוד
לצפות שיתמכרו אלי חזרה.

(מצד שני תמיד אפשר לחכות עד שהדם יחזור לי למוח ...)

Hold the light up to me
Get underneath my skin
I feel a little undefined
But I want to let you in
And I listen to the messages
The endless train of thought
But now it feels like I'm returning
Most everything I've bought

Some say...it's all coming to an end
Some fool themselves with thoughts of new beginnings
It makes me wonder what they believe
'Cause we're in between
Sometimes it's just better to get on with it
Sometimes lord knows you gotta get off
There's no use holding on to what I mean
'Cause I'm in between, no use wondering what I mean

Saints and sinners, losers, winners
Masters and their slaves
The more you hide one or the other
The earlier your grave
The triumph and the tragedy
The endless bright parade
I know that most of us are innocent
But some should be afraid

'Cause they say we're all coming to an end
They fool themselves with thoughts of new beginnings
Well I don't buy it...it's just too clean
'Cause we're in between
Sometimes it's just better to get on with it
Sometimes lord knows you gotta get off
No use holding on to what I mean
'Cause I'm in between
No use wondering what I mean
'Cause I'm in between
Are you still wondering what I mean

Hold the light up to me...get underneath my skin
Humming like the wind
I feel a little undefined...I'm sorry if I seem...
So in between
It's so much better when you run your fingers through my hair
Humming like the air
I wish that I could hold you...I'm sorry if I seem
So in between

Duncan Sheik - In Between

המוזיקה תמיד מהווה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי .
ביחוד שאני נמצא ליד המחשב , אבל כמעט בכל מקום
לפעמים , בעוד אני שקוע במשהו אחר לגמרי , המילים לאט לאט מחלחלות לתודעה ,
עד שזה משתלט עלי ותופס את תשומת ליבי המלאה.
ואני חושב מה הייתי חושב על השיר הזה לפני כשנתיים
ואולי זה לא מקרה שבעצם הוא נכנס לחיי בעיתוי המדויק ההוא .....
(זה כמובן רק חלק מהשיר..)

You and I we have a need
You and I we have a need to fill our lives
I need love, you need my pain
Drink and drugs, the men who leave again
Feel my pain
(The looks they fade, the will is weak)
Feel my pain
(Body is old but the surgeon's knife)
Pray for me
And my mistakes for you

You and I we have a need
You and I we have a need to fill our lives
I need love, you need my pain
Fame it fades never to come again
Feel my pain
(No curtain calls, a life so still)
Feel my pain
(Mind so numb, lose the will)
Pray for me
Pray for me
And my mistakes my friends

(Magenta – Greed )

התחברתי היום קצת מאוחר , רק כדי לגלות:



נמצא?
טוב..
הלכה ההזדמנות


הפסדת
מגבת לבנה
שיער פזור ורטוב
לחיים אדומות קצת אחרי המקלחת

אני מנסה להציל את מה שכבר אבוד...
תמשיכי , זה ממש לא עושה לי כלום....

היא מדליקה את המצלמה , לבושה כמובן
מספרת לי מה הפסדתי,

(שניה , התחברתי לבלון חמצן..)
עכשיו את יכולה להמשיך

התגעגעתי לחיוך שלך

(היא צוחקת ממישהו אחר בכלל)

יפה לך השיער הארוך

אני רעבה

ומה שלומך , אני מרגיש כאילו הרבה זמן לא דיברנו...
...
...

(יתכן והמשתמש אינו יכול להשיב לך מכיוון שנמצא במצב 'לא מחובר')

והפעם זו כן את..

מדי פעם אני קם , נעמד ליד הדלת מקשיב לנשימותייך השקטות
מלטף אותך בחלומות
הימים עוברים כל כך מהר , חברים באים , מנעימים את זמננו והולכים ,
לפעמים נראה כאילו הכל שגרתי כל כך עד כי נראה כי יש צורך למלא את התוכן
במשהו מבחוץ .לפעמים קשה לשים את האצבע על הקטעים המשמעותיים באמת
אלה שנחרטים בזיכרון , אלה שעבורם את ואני בעצם חיים.
אבל הם קיימים , כל הדברים הקטנים האלה שכל כך קל להתעלם מהם.

בקטעים האלה שאני מופרד מימך ,
תמיד יש לי את הרצון לחזור ולהתכרבל לידך , אולי צריך להסתכל על זה מבחוץ כדי להבין .
כדי לדעת.
אלוהים יודע על מה את חולמת עכשיו , משום מה לא נראה לי שעלי , אני הרי תמיד כאן ,
לא משהו שצריך לחלום עליו .
אבל אם היית יודעת , איך ברגעים מסוימים , בלילה , לבד ,המוזיקה מתערבבת לתוך עשן הסיגריות , ואני עוצם עיניים , מתמכר לקסם ....

I never felt magic crazy as this
I never saw moons knew the meaning of the sea
I never held emotion in the palm of my hand
Or felt sweet breezes in the top of a tree
But now you’re here
Brighten my northern sky.

I’ve been a long time that I’m waiting
Been a long that I’m blown
I’ve been a long time that I’ve wandered
Through the people I have known
Oh, if you would and you could
Straighten my new mind’s eye.

Would you love me for my money
Would you love me for my head
Would you love me through the winter
Would you love me ’til I’m dead
Oh, if you would and you could
Come blow your horn on high.

I never felt magic crazy as this
I never saw moons knew the meaning of the sea
I never held emotion in the palm of my hand
Or felt sweet breezes in the top of a tree
But now you’re here
Brighten my northern sky.

Northern sky - Nick Drake

עומד על ענן.
אני משתדל לשנן ולזכור את הרגעים האלה , היופי , הירוק ,השקט .
האושר , השלמות ,

הנוף הזה זר לי , הוא לא מקומי הטבעי , אך כנראה שזה מה שהיינו צריכים כדי לחזור זה לזרועות זו ,
להניח בצד את כל השטויות ולהתרכז בעיקר.

כשנכנסנו לצימר לראשונה ,ממש התנפלנו אחד על השני , לא היה שום דבר שיפריע....
ולמרות שהאש בקמין כבתה מזמן , הלהבה בגוף שבה ומתעוררת...
לפרקים הרגשתי כמו בן 16 , כמו אהבה ראשונה , אבל אז אני מבין שרק השנים והבגרות חידדו את היכולת שלי לאהוב כל כך,
אני חושב שמעולם לא הרגשתי שלם כל כך , עם עצמי ואיתך.
’scuse me while I kiss the sky ,שר פעם הנדריקס , אין לי שורה שתתאר זאת טוב יותר ,
עכשיו שאני מרגיש כל כך קרוב לשמיים , פיזית ורגשית .
עומד על ענן .
ולמרות הערפל , הכל ברור , כל התפאורה מסביב , הכל רחוץ , מבהיק בנקיונו
במורד המדרגות פזורות רקפות , אני יורד לאוטו עם התיקים , הן מנשקות אותי שלום .

יש בי עצב כלשהו , על הפרידה מהמקום הקסום הזה ,
על הזמן שבוזבז עד כה , שלמרות כל האהבה הגדולה, לא השכלנו עד עכשיו לראות את העיקר , ולעלות את המדרגה הלאה ,
למקום הנכסף הזה.
ואושר גדול , ורגיעה , והתעוררות , ותקווה...

מה יקרה אם אשמור הכל בפנים ?
לבטח אתפוצץ , או איחנק
לפעמים אני יכול להרגיש חשמל בקצות האצבעות
נחשים של צמרמורות זוחלים במורד גבי
והגעגוע משתק , מקפיא

כל לילה , אני לובש את השריון
(כן , זה שסדקת לא פעם..)
ועולה לראש הצוק עם שתי חרבות בידיי
כל לילה אני נלחם בשדים הפרטיים שלי
מפלצות של הצטרכות , דרקונים של געגוע
כלבים עזובים של בדידות בין ההריסות
איכשהו ,אני יודע שהיית יכולה לגרש את כולם
בהינף יד , בקסמים האלה שאת יודעת , מבלי להתכוון

כשכוחי עומד להיגמר
אני נרדם בסוף , אצבעות מבקשות לגעת,
מתעורר כששמך על שפתי