מי ששם לב שנעלמתי, זה אינו מיקרי, בשלב לפני כחודש וחצי תשומת ליבי הופנתה למצב הנפשי שהייתי בו - איבדתי את עצמי וטבעתי קצת בתוך המרדף אחר בדסמ.
זה סך הכל סיטואציה טיבעית, התפרצות לעולם שכל כך השתוקקתי לו במשך תקופה ארוכה, והוא היה נראה קרוב מתמיד.
אבל זו הייתה כמובן אשליה, ואשליה שהסבה לי יותר נזק מתועלת.
ועל כן החלטתי להתנתק במידת מה, להפסיק לכתוב לבלוג, להפסיק לשוחח עם אנשים, להפסיק להכנס לכלוב 420 פעם ביום.
ובשונה מביבי, שאני מבטיח משהו, אני גם מבטיח לקיים. ולכן, נעלמתי לתקופה קצרה -להבין יותר טוב מי אני ומה אני, וגם, לבסס לעצמי חוויות מחוץ לעולם הבדסמ.
והאם כך יהיה? מצד אחד - כן, מצד שני - לא מספיק.
אבל זה בסדר, יש לי את כל חיי להספיק חוויות חיים נוספות.
אבל אני בהחלט מרגיש בשל יותר לחזור - ובצעדים מדודים תוך שמירה על עצמי השלם.
ובזה תמה ההקדמה.
וכעת - לנושא היום.
שמעתי היום פודקאסט שעסק במיניות ובושה, בושה ומיניות.
המילים "שמעתי היום פודקאסט" לא מתארות את הסיטואציה, שהתיישבתי והנעתי את הרכב, בחרתי בפודקאסט הזה, כעבור בערך 4 משפטים בנושא הפלגתי במחשבות ולא שמעתי כלום עד שהמגישה צעקה עלי "תודה ונתראה בפעם הבאה!".
ובאמצע? באמצע חשבתי על עצמי מלפני כמה שנים.
על כל הבושה שמילאה אותי, על כל המורכבות החברתית בלהיות גבר נשלט, על כל רגעי ההשפלה, על הקושי אפילו להגיד את המילים, על הקושי והפחד להגיד מה אני אוהב במיטה, גם אם מדובר באישה שרוצה בטובתי במאת האחוזים. על הבושה שמילאה אותי והמבטים מלאי הרחמים שקיבלתי שחשפתי את הצד הזה בי לבנות זוג וניליות שהיו לי.
ואז תוך כדי הנסיעה, נפלו לי שלושה אסימונים:
אסימון ראשון: 90% מהבושה שהיית לי בנושא הזה נעלמה, ואני חייב את זה לנשים פנומנליות שעזרו לי להשיג חוויות בדסמיות חיוביות, והראו לי שתכונת האופי הנשלטות שלי הן תכונות אופי חיוביות ולאו דווקא שליליות, כפי שתמיד הרגשתי עם עצמי.
אסימון שני: אני צריך להיות גאה בעצמי מההווה על השינוי המשמעותי, ושולח לעצמי חיבוק חזק ומרים לאני מהעבר.
אסימון שלישי: אני מוכן לצאת אל האור.
ושאני אומר "לצאת אל האור", אני לא מתכוון להשלים עם הנטיות הבדסמיות שלי - אלא לחגוג אותן, להיות גאה בהן, להבין שזה חלק מהותי מהפאזל שהופך אותי להיות אני, ושבלי זה - לא הייתי אני בכלל.
אחתום במילותיו המבריקות של מורנו ורבנו - תמיר בר
?חבר אמר לי מי אתה
חשבתי ועניתי לי אתה
האהבה היא כל מה שנשאר
אבל מחר אני אירה בך
יחסים זזים, נימוסים, גירושים
ואירוסים צומחים ביחד בנהר הזה
ואני כמו הנהר הזה
כדי לשרוד אני מוכרח להשתנות
יהיה מה שיהיה
פוחד מכל מה שיהיה
והוויד לא עוזר
אולי זה מבלבל אבל אמת:
אני צעיר אני זקן, הער והישן
אי אפשר לטבול באותו הנהר פעמיים
אי אפשר אני ניסיתי (אין) רק פעם אחת
אי אפשר לטבול באותו הנהר פעמיים
אי אפשר לשהות לא, אפשר לשחות רק פעם אחת
