בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לידה מחדש

לפני 4 חודשים. 6 בפברואר 2024 בשעה 16:43

"איך אני נראית מתוקון?" היא שאלה תוך כדי צחקוק וסיבוב במקום.

"את נראית פאקינג מושלמת" עניתי לה, "מה לא הייתי נותן כדי לזיין אותך עכשיו שאת כזאת סקסית" המשכתי, והתכוונתי לכל מילה.

"מתוקון, אתה יודע שזה עוד לא הזמן, אני יוצאת עכשיו לבלות" היא אמרה בחיוך גדול וזדוני, "נראה אם אהיה חרמנית בכלל שאחזור הביתה, בכל זאת, כמה כבר אני יכולה להזדיין בערב אחד?".

חתולת הסקס הזו, חתולת הסקס שלי, שכלום לא מספק אותה, שרק רוצה עוד ועוד זין, שלא משנה כמה שעות הזדיינו, מעולם היא לא אמרה לי "די" או "אני לא יכולה יותר" ובטח שלא "זהו אני מסופקת, בוא נתכרבל ונראה טלויזיה". שהיא חזרה ממנו בפעם הקודמת, היא הייתה מסופקת, ורק רצתה להתכרבל. היא אפילו לא פתחה את הכלובון המתכתי הקטנטן שהייתי בו כמעט שלוש ימים, היא רק רצתה להתכרבל על הספה ולראות סרטונים טיפשיים באינטרנט. 

לא שאני מנהל מעקב או משהו, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שבילינו ערב ביחד ולא הזדיינו כל הזמן.

וככה היא חזרה בפעם הקודמת.

ומאז עבר כמעט שבוע, ואכן כל יום היה לנו את הטקס הקבוע שלנו – מקלחת משותפת, מזמוזים והתחרמנות על הספה. או אז הרגע לו חיכיתי כל היום בשקיקה היה מגיע, הרגע בו הזין שלי השתחרר מהכלובון, הרגע שבו אני לוקח שליטה ומזיין לה את הצורה. אומנם אני לא גומר, כי אסור לי לגמור, אבל עדיין – מזיין לה את הצורה, והיא גונחת וגומרת, גומרת וגונחת. 

ואחרי שבוע מלא בזיונים הגענו למוצ"ש, הערב שהיא נפגשת איתו.

"טוב מתוקון, אני יוצאת" היא התקרבה אלי באיטיות.

"תוריד את המכנסיים" היא אמרה בהחלטיות.

הפשלתי את המכנסיים והזין הנעול שלי קיפצץ עם הכלובון המתכתי עליו, היא ירדה על הברכיים, הסתכלה מעלה אל תוך עיני, וליקקה את הזין שלי במשך כמה רגעים.

אנחות קולניות התחילו לצאת ממני, הייתי כל כך חרמן, ולא גמרתי כבר כמעט עשרה ימים. זמן שהוא בערך נצח.

"טוב אל תתרגש יותר מדי" היא אמרה, החזירה את המכנסיים שלי לגובה המותניים, נעמדה, נשקה לי על השפתיים נשיקה חושנית אחרונה, "נתראה בעוד כמה שעות מתוקון, תהנה מהערב שלך."

והיא נעלמה.

ונשארתי לבד, מתוסכל, חרמן, ונעול.

החלטתי שלמרות הכל, אני אהנה מהערב הזה, ואם אני לא יכול לגמור, אני יכול לעשות דברים כיפיים אחרים.

אז גלגלתי לעצמי ג'וינט, מזגתי לעצמי כוס ויסקי, הזמנתי המבורגר בוולט, הדלקתי את הסוני 5 והייתי מוכן לערב מהסרטים.

אבל הג'וינט רק גרם לי להתגעגע אליה, אנחנו תמיד מעשנים ביחד.

הויסקי רק גרם לי לחשוב עליה, מעניין מה היא עושה עכשיו תהיתי עם עצמי, ונכנסתי לווטסאפ לראות מתי היא הייתה מחוברת בפעם האחרונה.

ההמבורגר היה חסר טעם, במקום לטרוף את הבשר רציתי לטרוף אותה.

אפילו הסוני לא הצליח לגרד את הנקודה, רק רציתי לשחק יחד איתה.

בגדול, היא לא יצאה לי מהראש לרגע.

כל ווטסאפ, כל אימייל, כל נוטיפיקציה מאתר חדשות הקפיצה אותי, כל פעם דימיינתי את ההודעה שלה "אני חוזרת הביתה מתוקון, אני חרמנית, הוא לא סיפק אותי היום בכלל, אני מתה לזין שלך."

וכל פעם התאכזבתי – פרסומות, עבודה, חברים, משפחה, שליח וולט.

ואז זה קרה, כשלוש שעות אחרי שהיא יצאה מהבית, הטלפון שלי צלצל, גם הפעם הייתה לי תחושה לא מוסברת שזו היא, אבל הפעם אחרי כ42 התראות שווא, צדקתי.

וזו אכן היית היא.

"מתוקון, אתה לא מבין, אני כל כך שיכורה. ופגשנו חבר שלו בבר, והוא חתיך הורס. בדיוק הגענו לבית שלו שלושתנו ביחד, אגיע מאוחר יותר."

במהרה הקלדתי לה מענה "תהני אהובה שלי, מתגעגע אלייך וחושב עלייך" ושלחתי.

אבל מבפנים, התפוצצתי מקנאה.

עוד לפני שהספקתי לעכל את כל הקנאה שהתחילה לזרום בתוכי, מהבטן, אל הראש, אל הזין ובחזרה אל הבטן.

קיבלתי הודעה נוספת, פתחתי גם אותה בחשש מה.

"ואו מתוקון, אתה לא מבין, הם רוצים לעשות איתי שלישייה, אתה יודע כמה רציתי את זה. זה בסדר מבחינתך?"

"כמובן שזה בסדר סקסית על-חלל שלי, אני שמח שתגשימי את הפנטזיות שלך, תהני המון"

עניתי לה ברוגע, הייתי כזה קול.

אבל מבפנים בערתי, כעסתי, קינאתי, רציתי לזיין אותה, להכאיב לה, לפרק אותה, להשאיר עליה סימנים, שכולם ידעו למי היא שייכת.

"אוח מתוקון, אתה כזה מתוק, תהנה מהמשך הערב שלך" היא שלחה, ובזה תמה השיחה שלנו.

ניסיתי לשוב לעיסוקי, אבל לא יכולתי לעשות דבר, בערו בי כל כך הרבה רגשות שאפילו לא הצלחתי לשים על כל אחד את האצבע, הכל היה כל כך מעורבב – קנאה, בדידות, התרגשות ומעל לכל, חרמנות. 

וכל הרגשות האלה שגעשו בי, ובלי לשים לב מצאתי את עצמי נוגע בזין הנעול שלי דרך הכלובון, מנסה להחדיר אצבע, מנסה למשוך קצת, מנסה לשחק איתו ולמצוא איזו נקודה שבה אני יכול לענג את עצמי. וכך ישבתי על הספה בחדר חשוך, נעול ופתטי, מנסה לגעת בעצמי דרך כלובון מתכת פצפון בזמן שאהבת חיי מזדיינת לה עם שני גברים זרים השד יודע איפה.

ואז זה קרה, קיבלתי ממנה הודעה נוספת "מתוקון גמרתי מלא, הם היו ענקיים. אני בדרך הביתה".

צלצול ההודעה כמו החזיר אותי למציאות, ועברתי למוד שהיא קוראת לו בחיבה – "לברדור מתרגש", שבמוד הזה אני מחכה לה בבית בהתרגשות ומזנק עליה בשנייה שהיא חוזרת ומלקק ומנשק את כולה.

חיכיתי בהתרגשות, תוך כדי עשיתי קצת כלים בכיור והפעלתי מכונת כביסה, ניקיתי וסידרתי קצת את הבית שיהיה לה נעים לחזור.

ואז – דפיקה בדלת, היא פה.

זינקתי עליה בהתרגשות, היא נישקה אותי בחושניות, התלטפנו והתמזמזנו בכניסה לבית למשך מלא זמן, היא מעכה לי את הזין הנעול שלי ואני נאנקתי משילוב כאב ועונג.

היא הובילה אותי לספה ותוך כדי שהיא מלטפת את הזין הנעול שלי היא סיפרה לי איזה חתיכים הם היו, איזה זין ענק היה להם, כמה היא נהנית לגמור מהם, איך היא ירדה להם, כמה הם גמרו ואיפה.

וכל הזמן הזה, אני רק מפנטז על הרגע שבו אני אזיין אותה גם, על הרגע שבו אשתחרר מהנעילה שלי ואפרק לה את הצורה.

ואז היא סיימה את הסיפור והישירה אלי מבט, "אני מסופקת מתוקון, שנראה קצת טלוויזיה? התגעגעתי לנוח איתך על הספה"

ולפני שהספקתי להגיב, היא התכרבלה עלי, הושיטה יד לשלט, הדליקה איזה סרטון טיפשי והתחילה לצחוק בקול, וכל זה בלי להוריד יד לשנייה מהזין הנעול שלי שבינתיים מקפצץ אצלה ביד.

הסרטונים המצחיקים התחלפו ברקע, שמעתי הצחוק שלה התגלגל מדי פעם, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא כמה רציתי לזיין אותה עכשיו. התחלתי להתחכך על הירך שלה באמצע הכרבול, הרגשתי איך זה נוגע לי בנקודה הנכונה, והאצתי. התחלתי לגנוח והיא הסתובבה עלי ונישקה אותי באיטיות.

"אתה כזו זונה קטנה. אבל אני לא משחררת אותך. אם אתה רוצה לגמור, תגמור ככה"

זה רק הדליק אותי יותר, והמשכתי והאצתי, הרגשתי את האורגזמה במורד הזין, אבל לא הצלחתי להעלות אותה במעלה הזין הכלוא שלי. הרגשתי איך היא תקועה, וכלום לא הביא אותה למקום הנכון. 

היא צחקה עלי והוציאה אותי מריכוז. 

"אוח מתוקון אתה כזה פתטי". 

 

בום.

לפני שהיא הספיקה לעכל מה קרה. הייתי מעליה, יד שמאל אוחזת בשני פרקי כף היד שלה ואני יושב לה על הבטן. יד ימין תופסת לה את הצוואר.

"את יודעת שאני שונא שאת קוראת לי ככה" אמרתי בקול איטי ובמבט זועף. התחלתי להפעיל כוח ביד ימין וראיתי את הפנים שלה משתנות. 

התקרבתי לשפתיים שלה לנשיקה ונשכתי לה את השפה התחתונה, בא לי להכאיב לה כמו שהיא הכאיבה לי. היא נאנחה,הזין הנעול שלי קפץ, אני נאנחתי ונשכתי אותה בצוואר, היא נאנחה והזין הנעול שלי קפץ. 

רציתי לזיין אותה, הייתי כל כך חרמן, ולא היה אכפת לי מכלום. 

התחלתי ללרדת עם יד ימין אל עבר החזה שלה, ובדרך הרגשתי את המפתח תלוי על שרשרת. 

אילו הייתי אדם חכם יותר, הייתי שואל את עצמי למה דווקא היום היא בחרה לשים את שרשרת המפתח, אבל אני אינני אדם חכם. 

באותו רגע לא הייתי אפילו אדם, הייתי יצר טהור, הייתי חרמנות, תסכול, כעס.

בתנועה זריזה הורדתי את המפתח מהצוואר שלה, וכעבור רגע הזין שלי יצא מהכלובון לחופשי והתמתח בשמחה.

היא ניסתה להביע התרעמות כלשהי, אבל הכנסתי לה 2 אצבעות לפה והיא התחילה למצוץ אותן בשקיקה.

היא הייתה כלכך רטובה ועם זאת כל כך צרה, היא הרגישה כל כך טוב. 

והוצאתי עליה את הכל. זיינתי לתוכה את כל התסכול שנאגר בי, זיינתי מכעס על איך שהיא עזבה אותי היום והזדיינה עם אחרים, והיא גמרה וגמרה וגמרה.

ואז שאני התקרבתי לגמירה המיוחלת, היא לחשה לי באוזן "אני צריכה להעניש אותך על מה שעשית", זה רק קירב אותי עוד יותר, האצתי, זיינתי חזק יותר, כל המיטה רעדה, היא גמרה שוב.

"אסור לך לגמור" היא אמרה לי לאוזן ונשכה אותה.

ממש שם, תכף מגיע, ואז פתאום קור.

היא דחפה אותי החוצה עם הירכיים שלה, היה חסר לי אולי שלוש פמפומים.

"אמרתי שאסור לך לגמור" היא אמרה בזעם והשתחררה ברגע מהאחיזה שלי. 

"איזה זיון טוב זה היה, כל הכבוד מתוקון. תנעל את עצמך ובוא למיטה." 

היא נעמדה והתחילה ללכת לחדר האמבטיה. 

"אה, והעונש שלך הוא שלחודש הקרוב אני פוגשת אותם באופן קבוע כל מוצ"ש, ואתה תהיה נעול באופן קבוע בין מוצ"שים"

הספקתי להתנגד רק לרגע ואז היא אמרה לי, "היית צריך לחשוב לפני שנגעת במפתח שלי, אז מה ששמתי אותו שם בכוונה כי ידעתי שתעשה את זה."

 

"הזונה הקטנה הזו הפילה אותי בפח. איך אני אוהב אותה" חשבתי לעצמי והצטרפתי לצחצוח השיניים. 

 

לפני 11 חודשים. 6 ביולי 2023 בשעה 22:15

לפני 11 חודשים. 2 ביולי 2023 בשעה 13:58

מי ששם לב שנעלמתי, זה אינו מיקרי, בשלב לפני כחודש וחצי תשומת ליבי הופנתה למצב הנפשי שהייתי בו - איבדתי את עצמי וטבעתי קצת בתוך המרדף אחר בדסמ.

זה סך הכל סיטואציה טיבעית, התפרצות לעולם שכל כך השתוקקתי לו במשך תקופה ארוכה, והוא היה נראה קרוב מתמיד.

אבל זו הייתה כמובן אשליה, ואשליה שהסבה לי יותר נזק מתועלת.

ועל כן החלטתי להתנתק במידת מה, להפסיק לכתוב לבלוג, להפסיק לשוחח עם אנשים, להפסיק להכנס לכלוב 420 פעם ביום.

 

ובשונה מביבי, שאני מבטיח משהו, אני גם מבטיח לקיים. ולכן, נעלמתי לתקופה קצרה -להבין יותר טוב מי אני ומה אני, וגם, לבסס לעצמי חוויות מחוץ לעולם הבדסמ.

והאם כך יהיה? מצד אחד - כן, מצד שני - לא מספיק.

אבל זה בסדר, יש לי את כל חיי להספיק חוויות חיים נוספות.

אבל אני בהחלט מרגיש בשל יותר לחזור - ובצעדים מדודים תוך שמירה על עצמי השלם. 

 

ובזה תמה ההקדמה.

וכעת - לנושא היום.

שמעתי היום פודקאסט שעסק במיניות ובושה, בושה ומיניות.

המילים "שמעתי היום פודקאסט" לא מתארות את הסיטואציה, שהתיישבתי והנעתי את הרכב, בחרתי בפודקאסט הזה, כעבור בערך 4 משפטים בנושא הפלגתי במחשבות ולא שמעתי כלום עד שהמגישה צעקה עלי "תודה ונתראה בפעם הבאה!".

ובאמצע? באמצע חשבתי על עצמי מלפני כמה שנים.

על כל הבושה שמילאה אותי, על כל המורכבות החברתית בלהיות גבר נשלט, על כל רגעי ההשפלה, על הקושי אפילו להגיד את המילים, על הקושי והפחד להגיד מה אני אוהב במיטה, גם אם מדובר באישה שרוצה בטובתי במאת האחוזים. על הבושה שמילאה אותי והמבטים מלאי הרחמים שקיבלתי שחשפתי את הצד הזה בי לבנות זוג וניליות שהיו לי. 

ואז תוך כדי הנסיעה, נפלו לי שלושה אסימונים:

אסימון ראשון: 90% מהבושה שהיית לי בנושא הזה נעלמה, ואני חייב את זה לנשים פנומנליות שעזרו לי להשיג חוויות בדסמיות חיוביות, והראו לי שתכונת האופי הנשלטות שלי הן תכונות אופי חיוביות ולאו דווקא שליליות, כפי שתמיד הרגשתי עם עצמי. 

אסימון שני: אני צריך להיות גאה בעצמי מההווה על השינוי המשמעותי, ושולח לעצמי חיבוק חזק ומרים לאני מהעבר.

אסימון שלישי: אני מוכן לצאת אל האור.

ושאני אומר "לצאת אל האור", אני לא מתכוון להשלים עם הנטיות הבדסמיות שלי - אלא לחגוג אותן, להיות גאה בהן, להבין שזה חלק מהותי מהפאזל שהופך אותי להיות אני, ושבלי זה - לא הייתי אני בכלל.

 

אחתום במילותיו המבריקות של מורנו ורבנו - תמיר בר

?חבר אמר לי מי אתה
חשבתי ועניתי לי אתה
האהבה היא כל מה שנשאר
אבל מחר אני אירה בך

יחסים זזים, נימוסים, גירושים
ואירוסים צומחים ביחד בנהר הזה
ואני כמו הנהר הזה
כדי לשרוד אני מוכרח להשתנות

יהיה מה שיהיה
פוחד מכל מה שיהיה
והוויד לא עוזר
אולי זה מבלבל אבל אמת:
אני צעיר אני זקן, הער והישן

אי אפשר לטבול באותו הנהר פעמיים
אי אפשר אני ניסיתי (אין) רק פעם אחת
אי אפשר לטבול באותו הנהר פעמיים
אי אפשר לשהות לא, אפשר לשחות רק פעם אחת

 

 

לפני שנה. 28 במאי 2023 בשעה 19:59

שאלה חמודה ומשעשעת שלצערי אין לי תשובה טובה עבורה.

זכורות לי סיטואציות כיפיות, נעימות, שבהן אפשר לצחקק בגדול שפתאום עושים zoom out על הסיטואציה ומבינים איפה נמצאים.

איפה סיטואציה מצחיקה? כזו שמפרקת אותך מצחוק וצריך להרגע לנשום רגע אחריה? כזה עוד לא היה לי.

האם תהיה לי סיטואציה כזו היא רק שאלה של עקשנות ומזל - האם אצליח למצוא את החיבור האנושי והחיבור הבדסמי באדם אחד? כי רק שיש דינאמיקה עילאית אפשר בכלל לדמיין אינטימיות וקרבה בתוך הבדסמ שיאפשר לסיטואציה להיות מצחיקה ברמה הזו.

כאשר התשובה תהיה חיובית - ואני מאמין בלב שלם שהיא אכן תהיה חיובית בעתיד, אעדכן פה עם סיפור מצחיק.

 

זה מצחיק, כי אני לא יכול לתאר את זה במילים.

זה לא שמשהו בזה מושך אותי, כאילו כמובן שזה כן, אבל זה יותר ממושך.

למושך יש קונוטציה של משהו קליל, עדין כזה, שמדי פעם יהיה נחמד לגרד את הגירוד, כי זה מושך אותך.

קינק ובדסמ לא מושכים אותי, זה מי שאני. אני מרצה, מעריך, סוגד, מתמסר.

קינק ובדסמ זה לא סתם איזה משהו שאני רוצה לגרד פעם בכמה זמן, אלא אורח חיים אלרנטיבי שאני רוצה לאמץ - כי אני מאמין שזה מה שהנשמה שלי צריכה.

לא כי היא נמשכת לזה, אלא כי זה פשוט משהו שחייב לקרות כדי שאני אהיה אני באופן המלא ביותר.

אז לא, אני לא יכול לתאר במילים מה מושך אותי בזה.

 

לפני שנה. 27 במאי 2023 בשעה 20:27

*סיפור זה הינו מומצא לחלוטין*

 

הרגשתי צפוץ.

שכבתי קשור עם הידיים מאחורי הגב והרגליים צמודות. ללא יכולת לזוז כמעט בכלל. כמובן שאולי אם לא הייתי שוכב בארגז של המיטה הזוגית שלנו, היה לי יותר מקום לזוז.
חוסר אונים מוחלט.

על הזין שלי היה כלובון צניעות קטנטן ממתכת שנעול כבר משהו כמו 3 שבועות, אולי איבדתי את הספירה.
לכלובון היה מחובר ויברטור קטנטן באזיקון.

הרגשתי מלא.

בתוכי היה פלאג ענק.

וככה שכבתי שם, צפוף ומלא, חסר אונים לחלוטין. יכול רק לדמיין מה קורה ברגע זה ממש, אבל עוד מעט אני לא אצטרך לדמיין, אני ארגיש.

ככה היא אהבה להגדיר את זה "אתה תרגיש מה שאני מרגישה". 

יש לנו חוקים מאוד ברורים למשחק שלנו, כמובן עד הרגע שבו היא מחליטה לזרוק את החוקים לאלף עזאזל סתם כי מתחשק לה.

אז מה הם חוקי המשחק? פשוט מאוד.

כל פעם שמתחיל איתה מישהו, היא מפעילה את הפלאג ל10 שניות, ככל שהוא שווה יותר, עוצמת הרטט גבוהה יותר.

כל פעם שהיא מתמזמזת עם מישהו, היא מפעילה את הויברטור על הכלובון ל10 שניות.

עבור כל מין אוראלי שהיא מעניקה, 10 שניות בויברטור של הכלובון.
עבור כל מין אוראלי שהיא מקבלת, מהתחלה ועד גמירה שלה, פלאג מופעל, העוצמה משתנה לפי הדופק שלה שנמדד בשעון החכם.

עבור כל גבר שמזיין אותה, גם הפלאג וגם הויברטור בכלובון שניהם נכנסים למוד "דופק" לאורך כל משך הזיון. 

 

אז שכבתי שם בחושך וחיכיתי.

דימיינתי אותה בשמלה הסקסית שלה והסנדלים, רוקדת על הרחבה, מניעה את הגוף לפי המוזיקה. ללא אף דאגה, לא חושבת על כלום.

ואז תוך כדי המחשבה הזו, הויבטור מופעל על עוצמה חלשה.

נראה שהיא הגיעה אל המועדון חשבתי.

ב5 דקות הבאות התחילו איתה קרוב ל15 אנשים, עבור כולם העוצמה הייתה די נמוכה-בינונית.

 

ואז זה קרה - הפלאג הופעל על העוצמה הגבוהה ביותר, גניחת הפתעה השתחררה לי מהפה. במהלך 10 השניות הבאות הפלאג הרטיט את כולי, הרגשתי איך האורגזמה מטפסת במעלה הזין הנעול שלי, אבל לא מצליחה לצאת, תקועה.

ואז זה הפסיק, שקט, הגוף שלי קרס לתוך הרצפה ונרגע. 

ואז המוח שלי התחיל לרוץ על 200, כמובן שמיד התחלתי לקנא. זה אף פעם לא קרה עד עכשיו. אף פעם לא על העוצמה הגבוהה ביותר.

 

לא עבר הרבה זמן, אולי 5 דקות, והרגשתי את הויברטור על הכלובון שלי נדלק.

לפני שהספקתי להגות את כל המחשבות שלי באופן סדור, עשר השניות של הויבטור כלובון גרמו לזין שלי לקפץ ללא שליטה, הייתי כל כך קרוב לאורגזמה, המעט התמסרתי אליה, ואז נזכרתי שאסור לי לגמור. הצלחתי להחזיק את עצמי בקושי ואז זה נגמר.

ויש המחשבות והרגש הציפו אותי - "פאק, כבר היא מוצצת לו את הזין?! היא לא מצצה לי את הזין כבר שלושה חודשים, והוא מקבל מציצה אחרי פחות מ5 דקות היכרות?!"

בלבול, פחד, קנאה, כאב, כעס, דאגה.
הרגשתי את הכל.

ואז הפלאג נדלק, יכולתי להרגיש את הדופק שלה - הוא היה גבוהה. כל כך פאקינג גבוהה.

היא בפאקינג אקסטזה, הוא יורד לה, והיא ברקיע השביעי.

אני יודע איך לרדת לה, אני יורד לה כל יום, ואני פאקינג טוב.

ואני לא מצליח להביא אותה לשמה כל כך מהר.

הפלאג מטריף אותי, הוא כל כך מהיר וחזק, אני מתמסר לתחושה ועוצם עיניים.

מרגיש את הדופק שלה עולה ועולה, את האורגזמה שלה מתקרבת. מרגיש גם את האורגזמה שלי מתקרבת יחד איתה, מתחילה איפושהו באמצע הגוף ומנסה לטפס דרך הזין הנעול ולפרוץ החוצה, כל השרירים דוחפים ומרפים. והפלאג מנצח על הכל עם הדופק שלה.

ואז הזמן עוצר מלכת, שקט מוחלט - הפלאג עצר, והאורגזמה הלכה שלי לאיבוד.

אני לא יודע מה לחשוב, לא יודע איך להכיל את זה, מה לעזעל קורה שם היום?!

תוך רגע גם הויברטור וגם הפלאג נדלקים ביחד בטירוף, אני יכול להרגיש את האקסטזה שהיא נמצאת בה.

היא גומרת עוד פעם, ועוד פעם, ועד פעם.

שלוש אורגזמת שהיא כבר חוותה, אני יודע להרגיש את זה לפי הקצב של הויברטורים.

באורגזמה הרביעית שלה אני מצליח לגמור גם, נכנסתי לקצב של הויבטור על הכלובון והצלחתי להניע את עצמי ואיכשהו לייצר קונטרה מספקת כדי להשפריץ על עצמי נוזל דליל ולבן בכמויות בלתי סבירות בעליל. פלג הגוף העליון שלי וכל הסביבה שלי היו מלאים בזרע.

במהלך האורגזמה החמישית שלה עוד התפתלתי כולי כמו תולעה כי הזין שלי היה ממש רגיש והויברטור הכאיב לו.

אחרי האורגזמה השביעית הכל נרגע ונהיה שקט.

 

לקח עוד חצי שעה עד שהיא חזרה הבייתה, שמעתי אותה מתהלכת בבית, לוקחת את הזמן, שורקת לה מנגינה של שיר רוק בריטי משנות ה90 ברחבי הבית.

ואז היא נכנסה אל חדר השינה, ואני בזמן הזה הייתי פקעת של רגשות מתוחים, פקעת של קנאה, כעס, תסכול. 

היא הרימה את המיטה והסתכלתי עליה, היא הייתה מושלמת כמו מלאכית, האור היה כמו הילה מסביבה ותווי הפנים העדינים שלה היו מאושרים.

ואז בין רגע כל פקעת הרגשים שהרגשתי פרמה את עצמה והציגה פן אחר לחלוטין - הייתי אסיר תודה, על כך שהאישה המדהימה הזו בחרה בי מבין כולם. רציתי להעריץ אותה ולסגוד לה כי היא אלילה אמיתית שמהלכת על פני כדור הארץ. ואני זוכה להיות איתה, וזה הכבוד הגדול ביותר שהיא יכולה להעניק לאדם כלשהו - את תשומת הלב שלה.

ואני יודע, שגם בזמן שהיא קיבלה את הזיון שלה, היא חשבה עלי - נעול, פתטי, מחכה רק לה, כל תשומת הלב שלו מפוקסת בה כמו בלייזר, בה ובהנאה שלה.
ואני יודע שזה למה היא בחרה בי.

הפנים שלה ישר החמירו "אתה גמרת בזמן שלא הייתי?! אויש אתה כזה פתטי, אתה מבין למה אני משאירה אותך נעול?" היא צחקקה והמשיכה הלאה, "יש לך מזל שאני במצב רוח טוב, תלקק את כל הזרע שלכלכת ותבוא לסלון, אני רוצה לספר לך *הכל* על הערב שלי, מצאתי את הזיון הכי טוב של החיים שלי."

 

לפני שנה. 27 במאי 2023 בשעה 18:04

זו שאלה גדולה - ברוב המקרים אני משתדל להמנע משאלות פילוסופיות העוסקות בנושאים כגון מוסר. 

בבדסמ נושא המוסר הוא מורכב עוד יותר, שכן כאשר שני פרטנרים מחליטים להכנס לדינאמיקה בדסמית, הם מודעים לגבולות הרכים והקשיחים כל אחד.

מצד אחד, הגבולות הרכים והקשיחים של כל הפרטנרים צריכים להיות מכובדים באופן מלא וללא עוררין - זה הדבר המוסרי לעשות.

ועל כן, מוסר בבדסמ משתלב באופן אבסולוטי ומוחלט, אסור לעבור על ההגבלות האלה, שכן זה לא מוסרי בעליל.

אבל זה רק צד אחד של המטבע, בצד האחר של המטבע.

אין מוסר בבדסמ.

בגלל שברגע שדבר נמצא בתוך גבולות הגזרה שהוגדרו, לא ניתן להשתמש בשיקול מוסר כדי להמנע מאקט מסויים - אם לצורך הדיון הנשלט לא הגדיר השפלות בתור גבול, והשולט מעוניין בסשן השפלות, לא יוכל הנשלט להשתמש בטיעון ש"השפלות הן אינן מוסריות, ועל כן הסשן איננו מוסרי ולא יכול לקרות".

המוסר בבדסמ הוא בעיני אך ורק כיבוד הגבולות של הפרנטר.

אין למוסר מקום נוסף בבדסמ בעיני.

 

לפני שנה. 25 במאי 2023 בשעה 22:23

החלטתי ללכת על תשובה מפתיעה - לא מדונה בשמלת מחוך, מיילי סיירוס עם שוט או זמרת פופ אחרת עם שמפזזת עם עקבי ירך.

(ואין פה דבר כנגד אף זמרת פופ, בעיקר לא מיילי סיירוס הנהדרת! Flowers הוא שיר גדול שהגיע לי בתזמון אלוהי לחיים).

 

במקום זאת אני אלך על הבחירה הלא סטנדרטית ואבחר דווקא ב"אם תרצי" של חנן בן ארי.

בגלל המילים שבעיני מייצגות הרבה מהאספקטים של קשר שליטה.

ההתרגשות והפחד

בלילות אנ'לא ישן כבר שבועות
רק מתהפך מצד לצד
ומפחד שיום אחד
אני אקום ואת כבר לא תהיי
אני אצעק בכל העיר
אשאל אם מישהו ראה
לאן הלכה האהבה

הענקה של עצמך עבורה

אם תרצי, אני אתן לך
מנגינה שתנגן לך
את הכל
אני אתן לך את הכל

הצורך הזה שפועם בך שיותר חזק מכל דבר אחר

אני נשבע לך עם יד על הלב
הפעם זה על באמת
מן הקצה אל הקצה
אני חדש, אני רוצה
רוצה ממש

הרצון לעשות הכל - כולל השפלה עצמית, רק בשביל להעלות חיוך על פניה של השולטת שלך

אם תרצי, אני אתן לך
מנגינה שתנגן לך
את הכל
אני אתן לך את הכל
וגם אשיר לך
אם תרצי, אני אתן לך
מנגינה שתרפא בך
כל מכאוב
אני אלחין וגם אכתוב
וגם אשיר לך
שיר

המחוייבות לטווח ארוך

לעולם
אנל'א עוזב אותך אף פעם
גם אם נדמה שאין אותי
לנצח את אהובתי
לנצח את אהובתי

 

זה שיר שמייצג בעיני את הרגש שאני כנשלט יכול לחוש כלפי הפרנטרית השולטת שלי - ההתרגשות המהול בפחד, הענקה של ההוויה שלך עבורה, הצורך העז שבוער בך, הרצון לתת לך את הכל וכמובן - המחוייבות לטווח ארוך.

מהבחינה הזו - זה שיר בדסמי יותר מכל שיר אחר, שכן הוא מציג את המיינדסט הנחוץ לנשלט כדי לייצר את מערכת היחסים הבדסמית הנכונה לו.

פעם הייתי טוען שהגבולות הקשיחים שלי השתנו עם הזמן, דברים שאני חושב שאני לא אבצע לעולם, לבסוף האירו בי משהו שלא ציפיתי להרגיש.

כמובן שיש לי דברים שהם על תקן גבולות קשיחים - יש את הדברים ה"טריוויאליים": כאב קיצוני, סימנים, דברים לא חוקיים או לא מוסריים (ועל זה בהמשך), פציעות, סקאט ויש גבולות יותר רכים - חניקות, פומבי, סחיטה ועוד. 

אבל זה לא השאלה המעניינת - השאלה המעניינת באמת היא האם הגבולות האלו דינאמיים או סטטיים.

ואני חש באמונה שלמה, שכאשר אמצא את הפרנטרית הנכונה לי, רשימת הגבולות הקשיחים והרכים שלי תהיה דינאמית לגמרי, ולאורך הזמן - היא תלך ותדלדל.

ואני אצא מאזור הנוחות שלי.

וזה מה שאני באמת מפנטז עליו.

 

לילה טוב וחג שמח לכולם,

בברכת התחדשות, צמיחה מחדש ופריצת גבולות. 

על החתום,

הפניקס בשלשלאות.

 

 

לפני שנה. 24 במאי 2023 בשעה 21:26

יש רגעים בחיים ששואלים אותך שאלה שקשה לבחור תשובה, המבורגר או סושי? ויסקי או קוניאק? אבטיח או פירות יער?
השאלה הזו היא איננה אחד מהשאלות האלה - שכן התשובה ברורה לחלוטין.

כמובן שאילו הייתי מקבל תזכורת ביומיים האחרונים על כוחו של הצעצוע הזה, אולי התשובה לא הייתה כה ברורה מאליה - הייתי יכול להתחבט עם עצמי, האם זה ויברטור ה Wand העצום שיכול להגמיר כל אדם בפחות מדקה? האם זה הפלאג השחור והקטן? אולי אלא מצבטי הפטמות או הוו האנאלי?
כל אחד מהצעצועים האלה היה יכול להיות מועמד נהדר לזכות בתחרות.

אבל אין להם סיכוי.

אין להם סיכוי מול הפלאג הענק, השחור, הרוטט, עם האפליקציה, שאפשר להפעיל מכל מקום בעולם.

ופאק כמה שהוא רוטט, הוא רוטט כל כך חזק שהוא כמעט הגמיר אותי אתמול בלי ידיים.

הוא רוטט כל כך חזק שהייתי צריך כמה דקות להתאושש אחרי סשן איתו.

הוא כל כך טוב, שהוא הצליח לגרום לי לטפטף זרע מהזין הנעול שלי.

הויברטור הזה לחלוטין זוכה בפרס - הצעצוע האהוב עלי.

כי איך אפשר שלא לאהוב צעצוע שמאפשר לך לאדם אחר להרטיט אותך כל כך חזק שהגוף שלך רועד ללא שליטה, ואתה רק יכול לגנוח ולגעת בזין הנעול שלך, וגם זה לא ממש עובד, כי אי אפשר באמת לגעת בכלום.

וכל הזמן הזה, הרטט עולה ויורד, נכבה לרגע, מרגיש כאילו זה נרגע, ואז נדלק בכל הכוח, משחק לך בראש, מדליק ומכבה אותך.

כלום לא עובר לך בראש, רק זרמים שרצים בכל הגוף, למעלה ולמטה.

"יותר חזק" זה כל מה שאני מצליח להגיד מתוך רצף ההתנשפויות.

רק שהיא לא שומעת אותי, כי היא בעיר אחרת, משחק דרך הטלפון עם הצעצוע האנושי שלה תוך כדי שהיא גוללת באינסטגרם ומצחקקת עם החברות על הלוזר שהיא מצאה.

 

אין הרבה דברים בחיים האלה שיכולים להמיס אותי ככה, אבל הסיטואציה הזו עשתה ממני שלולית.

 

ובגלל שאתמול פספסתי יום, היום אני אעשה יומיים - בתמונה, התוצאה של 10 דקות על הפלאג השחור הגדול והרוטט בתוכי.

טיפת זרע ארוכה שמנסה לברוח.

*תמונה נמחקה 😘*

לפני שנה. 24 במאי 2023 בשעה 14:07

לפני שנה. 23 במאי 2023 בשעה 15:26

😉