לפני 18 שנים. 28 בדצמבר 2005 בשעה 16:01
א:
בימי שישי אחרי ארוחת הערב יש סכנה למוקש.
ימי שני הם ימים של פריצות דרך, קפיצות בדילוגים וטריפת כל הקלפים.
שלישי יכול להיות הטוב או הנורא מכולם, לסירוגין.
בחמישי ובראשון העצבים מרוטים.
על רביעי עדיף שלא לדבר.
100% אחוז הצלחה יש רק בשבת.
ב:
כל 24 שעות שטוב בהן מתחלפות ב-24 שעות סבל, למעט הפוגה בשבת.
אין ערב ללא ריב או פיוס למעט השבת שכולה פיוס.
בכל פעם שטוב או שקט אני מבקש לברוח. למעט שבתות.
איני מסוגל לתת ללא תנאי ביום חול.
מסקנה:
חבל שלא כל יום שבת.