|
|
|
התחלתי לפני כמה ימים לקרוא
לא בדיוק הטייפ של הספרים שלי
כתוב בשפה גבוהה של פעם
ובטוח גם התרגום לא משהו..
אבל.. יש לי הרגשה שהגיבור הראשי בספר הולך לעבור תהליך התבגרות רציני שם בכלא
כשאהובתו מרסדס היפה תמתין לו לאורך הזמן
יש שם רומנטיות זה בטוח
אני רק בהתחלה וכבר מדמיינת איך הוא יעבור את התהליך
קצת כמוני
עוברת תהליכים
Dot Dot Dot
נקודה סימן קריאה
😊
אני חווה יותר מידי ups and downs בימים האחרונים
בא לי לצרוח, הצילו!!!
או לברוח כבר לסיני
שפעל לפני 10 שנים ורצח לפחות 5 נשים..
חושבים שרצח לפחות 11 נשים גבר ופעוטה
והוא היה סאדיסט!!
לכל הסאדיסטים פה, אל תפנו אליי בחיים שלכם!!
פחד אלוהים
פתאום יש תמונות
יש חמודים
יש התאמות
בוא נראה מה יהיה..
אצא מפה ואחזור למשהו יותר פשוט
כן זה נראה פשוט אחריי הכלוב..
מתאים לי למצוא אהבה חדשה
אני רוצה
תאהב אותי
בעדינות כזאת
דרך הבגדים
צעיפים כבדים
תוריד ממני
ותגלה לאט
הצלחתי להסתיר כמעט
בחוץ אנחנו ביחד
אבל בפנים אני לבד
אם תלך לישון בלעדי
אז תשכח אותי כשתתעורר
ולא תכיר את פני
לא את הקול שלי
תאהב אותי
באלימות כזאת
שתשאיר בי סימנים
תשאיר בי משהו
כשאנחנו משתנים
כי נגלה עוד מעט
הצלחנו להחביא כמעט
בחוץ אנחנו ביחד
בפנים מפחדים לבד
לפעמים סתם מסתכלת לראות אם הוא נמצא באתר.. כאילו שאם הוא ואני נמצאים פה יחד אז בראש שלי הוא חושב עליי גם.. בודק גם, ומרגיש קצת יותר קרוב אליי כמו שהייתי רוצה.
סתם מחשבה של ילדה קטנה שחבויה בתוכי.
מתגעגעת לשיחות עמוקות.
מתגעגעת לשתף על בסיס יומי אבל רק בשבילו.
מתבאסת כל פעם מחדש שזה נגמר ושזה עדיין כואב לי ומחפשת את הסחות הדעת. מה שיבוא כדי לא לחשוב על זה.
כ"כ נדיר למצוא מישהו שנוגע בך בעומקים.
כזה שבא לך ללכת בעקבותיו ובעקבות הלב שלך.
וכשאני מבינה שוב ושוב שאין שום סיכוי אני שוב דומעת בדממה.
אני יודעת שהזמן יעשה את שלו ובקרוב הוא יהיה עוד מישהו שהכרתי.
היה לי כזה בדיוק לפני שנה וזה חלף, ההרגשה החלולה הזו שהגיעה מיד אחריי הפרידה..
זה היה קשה מנשוא אז לפני שנה.
נכנסתי עמוק, עמוק מידיי, פתחתי את ליבי ונכוותי קשות.
זה לא בדיוק אותו הדבר. כי הפעם האהבה לא מומשה וכנראה גם לא תתממש.
אולי זה מה שמעציב אותי יותר מהכל.
ואני שואלת את היקום למה? למה לאהוב את הבלתי אפשרי? למה אני?
הוא מחפש משהו חדש ואני גם כמוהו רוצה להתקדם מזה הלאה. לפעמים זה לא כזה קל ופתאום מגיע מישהו חדש שאני רואה בו פוטנציאל לשכחה. זה דיי מהר לא מסתדר ואני חוזרת שוב שני צעדים אחורה, שני צעדים אחורה לאותו געגוע.
It is what it is
רגשות זה דבר קשוח.. לפעמים בא לי להרגיש כ"כ חזק ולפעמים לא בא לי להרגיש כלום.
אתמול הייתי אמוציונלית
הכל נבע מסוג של דחייה שחוויתי
אני לא טובה בזה
כמו רוב האנשים.
התחלתי כאן לפני חודש וחצי לערך
והכל היה טו מאצ' שהתנקז ליום שעברתי אתמול
ראשית כל רוצה להגיד סליחה אם פגעתי במישהו
אני כותבת בצורה מאוד אינטואטיבית אוסף מחשבות לטוב או לרע..
רצוי לא לקחת את זה אישית אם משהו נכתב
בעקבות הכרות כזו או אחרת
בסופו של יום אנחנו לא באמת מכירים
והחוויות הן שלי בלבד ולפעמים זה גם יוצא קצת עקום.
אני סה"כ בחורה שרוצה להכיר בחור
הכרתי אנשים מקסימים, עמוקים ואמיתיים
אני יודעת שאני אימפולסיבית ולעיתים חוסמת מהר, מתאכזבת מהר, שולפת מהר.
רוב חיי הייתי מאוד אימפולסיבית
עזבתי המון עבודות, עברתי מעיר לעיר, מדירה לדירה, ברחתי לא מעט לחו"ל בעקבות פרידות ולב שבור.. בתכלס זה הוביל אותי ועיצב אותי למי שאני.
אז מה אם אני מרגישה לפעמים לבד, לרוב זה מתוך בחירה ואין לי את מי להאשים מלבד עצמי.
אני מודה שבא לי שוב לברוח ולטוס ממש ממש רחוק מהכל.
כל המצב בארץ- הפוליטיקה, ההפגנות, הפיגועים, המלחמות, הבריונות ברשת, היד הקלה על המקלדת, הסטרס, השנאה של ימין ושמאל, יוקר המחיה.. זה מאוד לא נורמלי בעיניי, חונק אותי.
בשביל זה נולדנו? בשביל אנחנו חיים?
מהסתובביות בעולם חוויתי דרכים אחרות וטובות מאלו לחיות חיים איכותיים יותר ואני רוצה את זה לעצמי. אני לא בן אדם שמתפשר לרוב.
אני פועלת שיהיה לי יותר טוב.
הרגע הזה יגיע בקרוב שאוכל לבחור אם להישאר או לעזוב.
חלום שלי לכתוב לכם מאיזה מקום טרופי מטורף
שאין בו שנאה, כזה שמתעוררים אליו בבוקר ומרגיש כמו חסד אחד גדול רק עצם ההימצאות בו.
היו לי לא מעט פעמים שהרגשתי כך, את החסד הזה.
אני רק צריכה להמתין בסבלנות עוד קצת
רק עוד קצת ואני יכולה לעשות את השינוי המיוחל.
מרגישה שבאמת ניסיתי פה בארץ
סה"כ יש לי אחלה ג'וב ואם לא היה כ"כ יקר כאן הייתי חיה ממש בטוב ולא חוסכת מעצמי את הנאות החיים.
גם ניסיתי לאהוב וחיפשתי אהבה טובה ובריאה.
לא הולך כ"כ בתחום הזה לצערי.
לא מוצאת חיבור או שהחיבור לא מוצא אותי.
החלומות האלו שלי מחזיקים אותי שפויה.
טוב אז אחריי המון התכתבויות עם לא מעט אנשים
2 או 3 הכרויות יותר אישיות של ממש מפגש או שניים
אני מבינה שוואלה זה עוד אתר הכרויות רק עם אנשים קצת יותר מתוסבכים (לא מכלילה חלילה, רק ממה שהכרתי)
כל אחד והתסביך שלו.. ואני עם התסביכים האחרים שלי
הבנתי שאני לא נשלטת ולא שולטת
סתם בחורה שמחפשת אהבה במקומות הלא נכונים.
מהבלוג שלי כבר דיי ניתן להבין שזה פשוט לא הולך. אני לא מתאימה למאטריה פה.
שמחה שיצא לי קצת להכנס לעולם הזה ולחקור אותו אבל בתכלס כלום לא זורם לי פה.
וזה סתם מאכזב, מדכא וגורם לי להרגיש יותר אאוט סיידרית ממה שהרגשתי במילא כבר לפני כן.
יש פה אנשים מאוד מאוד מעניינים, אין ספק בזה
אבל ממה שאני חוויתי מאוד לא סגורים על עצמם
ומאוד חיים את הפנטזיה בראשם.
שחושבים שהם מוכנים לאיזה קשר אבל הם בכלל לא שם.. לא במציאות הנתונה שלהם ולא בפניות הרגשית שלהם..
וואלה אם קשה ברגיל למצוא התאמה בלי קשר לכן בדסמ לא בדסמ, שולט נשלט וכל המשתמע מזה, אז פה זה על אחת כמה וכמה יותר קשה.
אני מאמינה שקשר אמיתי וטוב יתפתח יפה מאוד עם הזמן ורצון וכוונה, יכול להוביל להתנסויות מגניבות סטייל 50 גוונים של אפור או כמו כל ספר רומן שקראתי, והיום כל הספרים האלו מכילים קשרי שליטה... אבל אלו ספרים, זו לא המציאות.
אז למי שהצליח לו שאפו עליו.
ואם זה החזיק מעמד עוד יותר שאפו עליכם
אני פשוט לא רואה את זה קורה לי בצורה של הכרות באיזה אתר באינטרנט.. החיים הם לא באינטרנט.
האינטואיציה שלי היא שרוב האנשים פה זה על המסך בלבד ולא בחיים האמיתיים.
אז אולי אשאר פה לקרוא או לכתוב
אבל להכיר מפה כבר לא נראה לי.
כמות האכזבות והאכלת המוח במילים וכוונות גדולות הספיקו לי למלאאאאא זמן.
מי שמכיר את הספר 'המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" יבין את המשפט המסיים את הפוסט הזה
וזה באמת הרגיש לי כאילו אני טרמפיסטית בגלקסיה 😊
"היו שלום ותודה על הדגים" 🐬
היי, חיפשתי כבר בכל מדבר
אפילו בסהרה
אנ׳לא מוצא את הראש שלי
אני פרופסור מפוזר
תראי, העט על הנייר
הלב איתך כפרה
וואלאק איפה הראש שלי?
או-ווי
