אתמול הייתי אמוציונלית
הכל נבע מסוג של דחייה שחוויתי
אני לא טובה בזה
כמו רוב האנשים.
התחלתי כאן לפני חודש וחצי לערך
והכל היה טו מאצ' שהתנקז ליום שעברתי אתמול
ראשית כל רוצה להגיד סליחה אם פגעתי במישהו
אני כותבת בצורה מאוד אינטואטיבית אוסף מחשבות לטוב או לרע..
רצוי לא לקחת את זה אישית אם משהו נכתב
בעקבות הכרות כזו או אחרת
בסופו של יום אנחנו לא באמת מכירים
והחוויות הן שלי בלבד ולפעמים זה גם יוצא קצת עקום.
אני סה"כ בחורה שרוצה להכיר בחור
הכרתי אנשים מקסימים, עמוקים ואמיתיים
אני יודעת שאני אימפולסיבית ולעיתים חוסמת מהר, מתאכזבת מהר, שולפת מהר.
רוב חיי הייתי מאוד אימפולסיבית
עזבתי המון עבודות, עברתי מעיר לעיר, מדירה לדירה, ברחתי לא מעט לחו"ל בעקבות פרידות ולב שבור.. בתכלס זה הוביל אותי ועיצב אותי למי שאני.
אז מה אם אני מרגישה לפעמים לבד, לרוב זה מתוך בחירה ואין לי את מי להאשים מלבד עצמי.
אני מודה שבא לי שוב לברוח ולטוס ממש ממש רחוק מהכל.
כל המצב בארץ- הפוליטיקה, ההפגנות, הפיגועים, המלחמות, הבריונות ברשת, היד הקלה על המקלדת, הסטרס, השנאה של ימין ושמאל, יוקר המחיה.. זה מאוד לא נורמלי בעיניי, חונק אותי.
בשביל זה נולדנו? בשביל אנחנו חיים?
מהסתובביות בעולם חוויתי דרכים אחרות וטובות מאלו לחיות חיים איכותיים יותר ואני רוצה את זה לעצמי. אני לא בן אדם שמתפשר לרוב.
אני פועלת שיהיה לי יותר טוב.
הרגע הזה יגיע בקרוב שאוכל לבחור אם להישאר או לעזוב.
חלום שלי לכתוב לכם מאיזה מקום טרופי מטורף
שאין בו שנאה, כזה שמתעוררים אליו בבוקר ומרגיש כמו חסד אחד גדול רק עצם ההימצאות בו.
היו לי לא מעט פעמים שהרגשתי כך, את החסד הזה.
אני רק צריכה להמתין בסבלנות עוד קצת
רק עוד קצת ואני יכולה לעשות את השינוי המיוחל.
מרגישה שבאמת ניסיתי פה בארץ
סה"כ יש לי אחלה ג'וב ואם לא היה כ"כ יקר כאן הייתי חיה ממש בטוב ולא חוסכת מעצמי את הנאות החיים.
גם ניסיתי לאהוב וחיפשתי אהבה טובה ובריאה.
לא הולך כ"כ בתחום הזה לצערי.
לא מוצאת חיבור או שהחיבור לא מוצא אותי.
החלומות האלו שלי מחזיקים אותי שפויה.