She is the kind of high Only a deep soul Can get stoned to

בהליכה ברחוב לכיוון הסופר פארם 😉

זה הכי כייף

וחםםםםם

אני יודעת.. 

אני עוף מוזר🦅

אנשים מסתכלים קצת מוזר

כשאני ברחוב עם אוזניות 

שרה והולכת בצעדי ריקוד 

למוזיקה שאני אוהבת...

😊

מובןבהחלט 

מצה עם שוקולד (אף פעם היא לא נחצת בול באמצע)

קפה

סיגריה

קוראת פה בלוגים של כל מיני אנשים

מחשבות 

בימים האחרונים אני צופה במלא דוקו טבע על כדור הארץ

4 הכחדות של 90 ומשהו אחוז מכל המינים עד שהאסטרואיד פגע בכדור הארץ והשמיד את הדינוזאורים ששלטו 150 מיליון שנים, ההכחדה החמישית במספר.

חיות קטנות שרדו את השואה הזו ..

דינוזאורים הפכו לציפורים

אתמול הרגתי ג'וק ענק שגם שרד את התופת.

בשיא הנונשלנטיות באמצע שיחת טלפון מעצבנת במיוחד עם עובד שלי הנפתי סנדל ומחצתי אותו למוות.

יש לי חופש לכמה ימים.

אין לי מושג מה לעשות בהם.

הייתי כל כך עסוקה בעבודה שהיא פשוט השתלטה לי על החיים. 8 עובדים חדשים. זה קשוח..

ארוחת החג היתה סוריאליסטית

בין מנגל לסלטים , יושבים מסובין

אזעקות ובומים מפלחים את השמיים.

ותמיד אותה מחשבה.. מתי אני כבר אוכל לעוף מפה. 

כן. היה כייף עם המשפחה.. לרוב

ועכשיו שקט

אין הודעות, אין טלפונים.. שקט תעשייתי במוח.

קוראת ספר חדש, הוא לוקח אותי לטיול שוב בעולם.

הודו..

אין לי עיניינים רומנטים בחיים ושום געגוע.

הכל בסדר מהבחינה הזאת, אין לי צורך כרגע בדרמות וסערת רגשות. אני עסוקה בדברים אחרים...

כבר חמישה חודשים עברו מהקשר האחרון.

אני בכלל לא חושבת עליו וזה לפעמים מפתיע אותי, אבל אני דיי מרוצה מזה שאלו לא הדברים שמעסיקים לי את המחשבות.

כדור הארץ זה חתיכת דבר.

זה דיי מטורף אם חושבים על זה. מה היה פה וקרה פה ממש לפני 200 מיליון שנים ומאז.

ואיך הטבע מחזיר את האיזון, מרפא את האדמה ואת האוויר.

ואיך האדם רק הורס אותו.

אני מרגישה מנותקת מהדברים שבדרך כלל מעסיקים את רוב האנשים.. אהבה, יחסים, סקס,  בדידות, משמעות ...

רוב הזמן חושבת על העבודה, היקום, חלומות שכרגע נראים לי רחוקים אבל אפשריים.

הגיע הזמן לצאת להליכה קטנה ברגל

לנשום אוויר 

במזג אוויר לא מהביל.

עלאק

אז אחריי תקופה לא מבוטלת של חודש פלוס

של

עבודה בית

עבודה בית

ובאמת היה חודש מאתגר של גיוס עובדים והכשרות על הכשרות

ומלא אנרגיה שיצאה ממני הלאה

כל סופ"ש מצאתי את עצמי מעוכה על הספה

בלי כוח וחשק לצאת ולעשות משהו.

יותר במוזיקה בבית או איזה ספר טוב.

אתמול יצאתי שוב למסיבת בדסמ

וואלה לא נהנתי מי יודע כמה

לא יודעת

אחריי 4 או 5 פעמים שיצאתי לשם

סף הריגוש מלצפות באנשים מסביבי

מסאשנים או מזדיינים לידי במועדון

לא כזה עניין אותי

זה אפילו עשה לי קצת מגעיל

כאילו אני המציצנית שלא רוצה בכלל לראות מה קורה לה שם מול העיניים

כאילו מה זה בכלל עינייני

זה לא עשה לי כלום

גם ה MD לא עבד עליי ולא הרגשתי כלום

והמוזיקה היתה בינונית מינוס

שזה קצת היה מבאס כי לא היה לי את המפלט הזה של לעצום עיניים ולהתמסר למוזיקה להתפרק ולעוף.

אז זה לא קרה הפעם

והאמת שאני לא חושבת שזה המקום המתאים לי.

הייתי מעדיפה מסיבה אלקטרונית טובה או הופעה חיה.

אולי אם היה לי בן זוג והלב היה מרגיש אז היה מרגש אותי לצפות בזה .. לא יודעת.. 

אני לא מתרגשת 

יותר ריגש אותי לצפות בדוקו על חייזרים ועב"מים 

וסדרות דוקו על זאבים

בדיוק סיימתי ספר ממש טוב שנקרא 'זאב בודד' וכמו גיבור הספר התחשק לי לחיות עם להקת זאבים פראיים או לפחות להרגיש קרובה לטבע בצורה כזו או אחרת.

בא לי טיול קולינארי בעולם

לטעום מלא טעמים חדשים בפה

לראות נופים חדשים

פחות בא לי לצפות בנשים מתערטלות להם בפומבי נקשרות ונשכבות על הרצפה כמו סמרטוט.

נשים מכופפות על לא יודעת מה חוטפות מכות בישבן בשביל הכיף וגברים שמחדירים להם אצבעות לחלקי גוף אינטימיים ככה מול כולם.

כל תשומת הלב הזו שאנשים מחפשים

לפעמים קצת דוחה אותי.

אני מרגישה מעל הדבר הזה

רוחנית יותר וזה כאילו מושך אותי בכוח חזרה למטה לדברים ארציים 

ואתמול הרגשתי בכזו חדות שזה פשוט משעמם אותי, מביך בשבילי, לא קשור אליי בשום צורה.

אז לא נראה לי שאגיע למסיבות האלו יותר.

זה קצת אנטי תזה בשבילי לבילוי כי במסיבות טבע אני מרגישה הכי גבוה שיש. המוח שלי עף והלב שלי דופק חזק ואני מתרגשת מהמוזיקה ומהאנשים היפים והאנרגיה מסביב.

ואתמול הרגשתי אנרגיה שמושכת אותי למטה ולא גבוה. ולא אהבתי את המחשבות המתנשאות שלי באותם רגעים.

אז אני מודה, הייתי קצת party pooper 

אבל בסדר.. בקטנה  היה גם טוב לשבור שגרה ולהתאוורר.

התעוררתי עם כאב ראש משהו

קפה שני בדרך

להתאפסות מחודשת.

במציאות שלנו בארץ

יום אחד אתה חושב שסוף העולם יגיע

שהכל פה יתפוצץ

טילים בכל מקום מתפוצצים מסביב

אתמול דמיינתי אפוקליפסה 

היום אני בבית חולה , עובדת מהמחשב 

יום אחד חרדתית ביותר ויום למחרת שקט בבית.

מחלימה.

וזה מזכיר לי את הסצנה הסופית ב fight club

כשכל הביניינים מתפוצצים והם עומדים וצופים בכאוס שנוצר

עם פיקסיס מתנגנים ברקע

זה מה שאני אומרת לעצמי בראש היום

אני גם אומרת לעצמי

סבלנות

איפוק 

התמדה

אורך רוח

לנהל אנשים חדשים זה לא פשוט.

לפעמים אני מאבדת את זה.

🙄

לקח לי שבוע לסיים אותו

עוביו כעובי החטא ועונשו

סיפור אמיתי 

על זוג מבוגר (50+) כן הם מוצגים מבוגרים ותשושים בגיל כזה.

זוג גרמני, בתקופה של השלטון הנאצי, עושים מעשה בכדי להמריד את האזרחים בברלין נגד היטלר.

כל הספר מציג דמויות שונות

מפוחדות מהמשטר

בעיקר מעמד הפועלים וגם בצמרת.

רובם גרמנים שנותנים תמונה מהצד השני של המתרס על ההרג, האלימות והמלחמה בתוכם ומחוצה לם. 

צלחתי את הספר למרות הזוועות 

ולמדתי עוד משהו על ההיסטוריה שלהם.

את ההיסטוריה של העם שלי בחיים לא אשכח!

בהחלט מעניין.

הספר..

הספר הבא נקרא

'זאב בודד'

אני אוהבת זאבים 🐺

זה התחיל בתחושת עמימות מוחית מהוויד החזק שעישנתי עם חבר טוב לילה לפניי.

על הבוקר מקבלת הודעה  -הישיבה הוקדמה ל 9 בבוקר. פאק!

בוא נגיד שלא היה צריך מעבר לזה כדי לאפס את עצמי ולהכנס למוד של ראבאק בעבודה.

ישיבה על הבוקר כשהמוח מופצץ 

Wake up call

It's time to make 💰 

יום שני להכשרה, נוספת, יש לציין.

מקווה שלסיבוב ארוך יותר.

אל ייאוש

העניין הוא

ש...

איך לכתוב את זה..

בואו נגיד שהעסקתי מישהו שאני קצת מכירה

מהתקופה האחרונה 

ואני צריכה ללמד אותו ולנהל אותו ולשדרג אותו וכו.. וכו..

והיום הוא זרק לי משפט כזה לפניי שהלכתי הביתה והוא נשאר לעבוד, כשהיינו לבד במשרד

"חכי בבית" עם צביטה כזו ביד

ואני מסתובבת אליו מחייכת ואומרת לו

'מה אתה אומר???' ודיימנו את זה עם חיוך וביטחון מושלם ושליטה במצב.

בקיצור הולך להיות מאתגר

הוא אמר מיד אח"כ שאני בוסית קשוחה 🤭

ושזה סקסי .

מפה לפה

הכנסתי את עצמי קצת לסאמאטוחה 

ואני בכלל לא נמשכת אליו שזה טוב כי למי יש כוח לדרמות כאלו במקום העבודה.

וזהו 

אין לי מה להגיד יותר..

נראה לי שהוא נשלט.