להיות דלה במשאבים להתמודד עם החיים זה קטע, בעיקר כשאת לקראת סוף העשור הרביעי של חייך.
פעולה פשוטה של אמון, יכולה לעלות לי במחשבות אובססיביות שלא מרפות. מתקשה להאמין שיש מישהו בעולם שיכול להחזיק את הדבר הזה שהיא אני.
למדתי שהמנגנון שמפעיל אותי מוצת כמעט תמיד בכוס, נו גם דרך להתנהל בעולם.
שאלות רבות צצות ומסתבר שבסוף בסוף זאת תמיד אני מול אני.
לפעמים הרגשתי שמילים כמו מהות או ערכים או אהבה נקרעו ממני בטרם עת, כאילו יש דברים שלא יכולים לקרות לי, הם תמיד קורים לאחרים.
זאת בעיה להיות גם חסרת סבלנות וגם עצלנית, זה תמיד מתנגש אחד בשני.
כמה קשה לכתוב על אושר. אבל זה לא רק על אושר, זה על התנהלות ועל עיכובים ועל האמונה שלא מרפה שלא מגיע לי כלום בעולם. זאת לא מחשבה מודעת, זאת כזאת שנבלעה בסקס ללא רגש, בקשרים שלא מובילים לכלום, בקשרים בחטא, באנשים שעלולים להזיק. ״הסתפקת בפירורים״, הוא נהג לומר.
חשבון נפש זה תהליך. כשהוא מתחיל נראה שאין לו סוף ואפשר לומר שאני רק בתחילתו.
מקווה שככל שאתקדם אוכל לראות צלול וברור את כל הטוב שלפניי. את הטוב והחסד שהחיים הרעיפו עליי ולא תמיד ידעתי לראות.
אימון באמון היה כאשר הוא קשר לי את הרגליים תחילה ואז את הידיים בזמן שאני על הבטן.
דקות לפני קיבלתי עשרות חבטות על הישבן מהיד ברזל שלו, הפלח החליף צבע, להט ושרף, בין לבין הוא ליטף ולחש לי מילות הרגעה. לא היו דרמות או התבכיינות, כן היו דמעות, הרגשתי כנועה מעומק הנשמה. הרגשתי במקום הכי שליו ונכון עבורי להיות. כשהוא סיים הוא התחיל לקשור אותי, מסיר ממני מגננות בעדינות אבל בנוכחות מלאה.
ההכרה שאני הולכת להיות חסרת אונים ותלויה בו לחלוטין כיווצו אותי מבפנים. כשהוא אמר לי שהוא הולך לקשור אותי, בזמן שחבט לי בישבן, הנהנתי בהשלמה, הכוס היה שותף מלא בתהליך. אבל במאני טיים ככל שהרגשתי קשורה פיזית וההגנות נקרעו ממני, הרגשתי ככ חשופה וחסרת אחיזה. הדמעות ירדו מעצמן, הוא אמר שהוא ממש פה לידי ונשכב לצידי במיטה. וככל שנקף הזמן משהו בי נרגע. עברו דקות שבסיומן הקצתי מהמקום שבו שהיתי וביקשתי שישחרר אותי. כששיחרר נאחזתי בו כמו גלגל הצלה בזמן סערה. רציתי לחדור לעורו, לשהות בגופו, רק שיגע בי. הוא ליטף ונישק ולחש מילים שמרגיעות לי את הנשמה.
הליטופים שלו הם תרופה, תרופה להרבה ממכאוביי ואולי לכולם.
ככ רציתי לגמור מהידיים שלו, לספוג את הרגע המכונן לתוכי, התחננתי שירשה.
״את יכולה לגמור רק על אצבעות הרגליים שלי״, הוא אמר והרגשתי את הייאוש מתפשט לי בגוף.
״יש לך עשר דקות, בסופן אם לא תגמרי את תגמרי על ה xxxxx״, הזדעזעתי ואמרתי שאני לא רוצה בכלל אבל זה כבר היה מאוחר מידי.
״כמה זמן לקח לי?״
״3 דקות״.
מה????
כן.
זאת הייתה אחת מהגמירות הכי חזקות בחיי.