מקום תחת השמש

״זוכר שסיפרתי לך שעברתי לתל אביב ועם הזמן הרגשתי שהעיר היא ישות בפני עצמה? שהיא כמו חברה, כמו משהו מוחשי ולא עיר?״

״כן״.

״אז ככה אני מרגישה לגבי ה׳קשר׳ שלנו, שזה משהו פועם מעצמו, לא יודעת להסביר״.

״מבין לגמרי. שנינו תופשים את זה שונה. כל אחד מבין שזה חזק ממנו״.

״בימים האלה היה אותי שחשבה הגיוני והרגישה זוועה וראתה אותך בשעה קשה שלך ורציתי שזה יגמר אבל היה עוד משהו, איזה קצב כזה, כמו פעימות שפשוט משכו אותי אליך. זה נשמע לך הגיוני?״

״כן״.

״אתה חושב שזה אמיתי?״

״הוכחנו. אז כן.״

״לא היה לי את זה בחיים,

זה כאילו לא תלוי בי. זה לא הגיוני,

זה קצת לזרוק אחריות, אני לא אוהבת״

״מבין״.

״כאילו, מה זה, ״זה מרגיש שהקשר שלנו ישות בפני עצמה?״, זה משהו שמטורללים אומרים.

אבל ככה זה באמת מרגיש.״

״את בוודאי לא שפויה, בואי״.

״אי שפיות זמנית קבועה״.