סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקום תחת השמש

״חשקתי להזדחל אל תוך גרונך בשנתך הטרופה.
שהחוסר בי יעביר אותך על דעתך, בכל רגע שתהיי לבדך; תהום בסביבותיך.
שארגיש את מחשכייך העמוקים, שאדע שהשינוי החל ושאת האוויר החלפת בי״.
לפני 6 חודשים. 29 באפריל 2024 בשעה 14:23

״אני לא קנאית בכלל״, אני אומרת בעייפות וגלגול עיניים, עוד שיחה על השטויות האלה, את זה אני רק חושבת בראש. אני רוצה לירות מיד שאני גם לא רכושנית אבל אני לוקחת לעצמי מספר שניות לחשוב על זה, אינסטינקטים של חיה, אני אומרת לכן.

״אני קצת רכושנית״, אני מעדנת את הקצוות ומרגישה מרוצה מעצמי. איזו התבגרות, כמה רהיטות, איך אני חושבת לפני שאני מקיאה, אני טופחת לעצמי על השכם.

השיחה הזאת הייתה ממש על ההתחלה. אז הוא הודיע לי שהוא מונוגמי ורכושני (״אין מצב שאני חולק את מה ששלי״) ו״לא, אני לא קנאי״, הוא אמר. למרות שגם אני העדתי על עצמי כלא קנאית, אך רכושנית, לא הבנתי איך אצלו זה יכול להתקיים ביחד. שאלתי שאלות של ילדה עם פיגור, מנסה להבין עד כמה העניין של הקנאה, או המחסור בה הוא אמיתי. בכל מקרה, זה היה מרגיע ונוח לדעת שאנחנו תמימי דעים בנוגע למהות חשובה זו ושאין מצב שיום אחד הוא יעמיד אותי למכירה או משהו כזה של חיים בסרט. (סליחה מכל החיים בסרט (: )

בנוגע ל״אני לא קנאית בכלל״, הוא אמר שעוד נבחן את זה.

 

לפני כך וכך ואחרי ששוב חזרתי ללקק לו את התחת בתאווה ותשוקה, מגלות בעקבות זאת שלא זכרתי את מקומי, הוא שכב על המיטה ואני ליקקתי וליטפתי את גופו. הוא התעסק בנייד ואני זלגתי באיטיות לכיוון הביצים שלו. ״היא הגיבה״, הוא אמר ולא ממש הבנתי למה הוא מתכוון, ״מה?״ עניתי בפה מלא ביצים, ״אני מתכתב עם xx, היא הגיבה״, חשבתי שהוא צוחק איתי, עליתי לכיוונו בתנועה חדה, מכוונת את הנייד לכיווני, ראיתי מספר ללא שם והתכתבות שלא התעמקתי בה. ״אתה אמיתי?״, שאלתי מביטה לתוך עיניו? ״תחזרי למצוץ״, הוא אמר. ניסיתי למחות. ״תחזרי למצוץ, אני לא אחזור על זה שוב״, חזרתי.

היד שלו ליטפה לי את התחת ואני ליקקתי ביצים וזין בעדינות ותשוקה. מידי פעם הוא הניח את הנייד, השמיע קולות עונג ואמר שהוא לא זוכר מתי ליקקתי ביצים בצורה כזאת, ככל שהוא דיבר זה דירבן אותי להמשיך, רציתי להיות כמו נוצה על הביצים שלו. ״זה כנראה עושה לך טוב שאני מתכתב עם אחרת״, הוא אמר בטון שיכול להטריף אותי מכעס בזמנים אחרים, עכשיו הייתי נוצה, נוצה לא יכולה לכעוס. ״אתה רק שלי״, אמרתי עם זין בפה והמשכתי למצוץ.

——

בבוקר הוא מחבק אותי מאחור ומושך אותי אליו, יד אחת פעם מלטפת ופעם סוחטת פיטמה ויד שניה בכוס, מלטפת, מעבירה אצבעות, מפעילה את הדגדגן. הוא מספר לי סיפור: ״את יודעת, לאט לאט את מוכנה להיות הפילגש שלי. את גם ככה לא רוצה ילדים, את תשמרי לאשתי ולי על הילדים. אני רואה אותך משרתת ככ טובה. כשימאס לי כבר מהכוס שלה, אני אבוא לחור שלי, לפה שלי, להשתעשע איתך. את תהיי פילגש טובה, אני יודע את זה. את תהיי מוכנה לכל מה שאני אעשה איתך״.

כשהוא אומר שהוא אוהב שאני לא קנאית, אני צווחת לתוך גמירה שנמשכת ונמשכת.

HADOUKEN - רכושני? אני?
זה ששלחתי אותך לים לבושה חרמונית, זה רק מדאגה לעור.
לפני 6 חודשים
נבט-{HADOUKEN} - אתה טוב אליי. 💜
לפני 6 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י