זה פשוט שהוא מריח אותי. ככה פשוט. כי אין, אין דרך להסביר את זה, זה כמו חיה שמריחה את הטרף. עם טיפת הדם הראשונה שהגוף שלי פולט ואת יודעת מה, עוד לפני אפילו, כן, עוד הרבה לפני, בעצם אהמ לא, זה בכלל לא קשור לדם, זה קורה בלי קשר, זה קורה תמיד, היד שלו פשוט תמיד בי, מונחת או לופתת, הוא גם אוהב לאחוז, גם כשזה לא קשור לתכלס, כאילו הוא לא חייב לזיין בסוף, ככה הוא אומר בכל אופן חח, אבל לרוב הוא מזיין בסוף, כאילו דופק. כן, ממש חזק. אבל תקשיבי, היד שלו תמיד מונחת שם. כן נו, כן, גם כשאני מדממת, הוא בהתחלה מניח כזה, מניח עם אמירה, את יודעת אני ממש מצליחה לשמוע את הדופק של החיים שלי שם. איזה דבר זה רחם יאבללה. הוא כאילו תמיד מוכן לטרוף אותי ויש ימים שהוא מביט בי בצורה כזאת שקשה לי להביט בו בחזרה. כי אני יודעת שזה מצב שאני חייבת לתת. כן. כן. את הכל, כן. עזבי נו, הוא אומר שזאת אני, שזה משהו שאני משדרת, שאני זוהרת אבל זה לא קשור אליי, זה הוא. לא משנה איך אני נראית, באמת נו נשבעת! לפעמים אני נבוכה מעצמי בראי אבל הוא בשלו. זה נעים לפעמים, אבל אינטנסיבי. הרחם סוחטת את עצמה והיד שלו מונחת לי שם, זה דבר. זה מטריף אותי. רק נוגעת, כן. בעצם לא נוגעת, היא מונחת, שזה בכלל מטריף לי את החיים. ואז האצבע שלו תוך כדי בתמימות כזאת, מעסה שם. אני זולגת לו לזין, אני זקוקה להידחף לו לתחת. את לא מבינה ואני סובלת מכאבים אבל אני שה תמים שם, שנדחף לתחת של הטורף שלי. ופתאום אני נשענת על כפות ידיי, כשהן מונחות מאחוריי והכל חשוך, ואני מרגישה טיפות זרע שזלגו לי בקטנה לפה, איך אפשר לא ללקק? והרגליים שלי פשוקות, חחח ממש, בדוק נראיתי כמו מישהי שמיילדת את עצמה, דמיינתי את הדם נוזל על המצעים הלבנים, זה עוד יותר ייחם אותי. ופתאום כמו איזו לא נורמלית התחלתי להתחנן אליו שיגמור לי על הכוס, הייתי חייבת את הזרע שלו עליי, חייבת ברמות. הוא לא רצה, עכשיו כבר האגודל שלו עיסתה לי את הדגדגן בכזאת איטיות שיכולתי למות שם במקום וזה היה בסדר. את לא יודעת מה הוא עושה לי. אני מכורה לזין שלו ולזרע שלו. והאצבעות שלו אלוהים ישמור, איך הוא מעסה לי את הדגדגן. אמא אמא אמא את לא מבינה. מרגישה קצת בושה. לא יודעת עזבי. כי אמרתי לו שהפחד ממנו משתק אותי. זה נראה לך בריא להגיד דבר כזה? את נורמלית? שכל פעם שזה קורה ארד למצוץ. חח כן. רציתי להגיד לו שהוא חי בסרט אבל לא יכולתי להוציא מילה. בצווחות. בצווחות וגלים של הישמור.
לפני חודשיים. 4 בספטמבר 2024 בשעה 20:51